אפוקסי אנטי סטטי לרצפות תעשייה

מכשיר בדיקה בקו הרכבה נפסל, ואף אחד לא מבין למה. הרצפה נראית מצוין, אחידה, מבריקה, נוצקה לפני שנה. אבל אף אחד לא מדד אותה מאז המסירה, ואף אחד לא ראה תכנית הארקה. אפוקסי אנטי סטטי אינו צבע. זו מערכת חשמלית שנוצקת על הרצפה, ומורכבת מתשתית מוכנה, רשת מוליכה, נקודות הארקה, שכבות בעובי מבוקר ומדידות שמתועדות. במאמר הזה נפרק את ההבדל בין אנטי-סטטי, ESD ומוליך, נסביר מה קובע את עובי ציפוי רצפות אפוקסי מסוג זה, ומה חייב להימסר עם רצפה אנטי סטטית ביום שהיא נכנסת לשירות.
עיקרי הדברים
- ההבדל בין אנטי-סטטי, ESD ואפוקסי מוליך נקבע לפי התנגדות חשמלית וקצב פריקת מטען, לא לפי גוון הרצפה
- מערכת אנטי סטטית כוללת פסי נחושת, שכבה מוליכה והארקה, ולא רק תוסף בצבע
- עובי השכבה נגזר מהעומס המכני ומהדרישה החשמלית, לרוב 1 עד 2 מ"מ בשכבת הגמר
- לחות בבטון היא גורם כשל מרכזי וחייבת להימדד לפני היישום
- מדידות קבלה ותיעוד תכנית הארקה הם חלק בלתי נפרד מהמסירה, לא תוספת אופציונלית
- חומרי ניקוי משאירי שכבה כמו שעווה ופוליש מעלים את ההתנגדות לאורך זמן גם בלי כשל בציפוי
תוכן עניינים
- מה זה אפוקסי אנטי סטטי ולמה זו לא שכבת צבע
- למה מפעל או מעבדה בכלל צריכים רצפה אנטי סטטית
- איך מבדילים בין אנטי סטטי, ESD ואפוקסי מוליך
- מתי בוחרים אפוקסי מוליך ולא רק מפזר
- ממה בנויה מערכת רצפה אנטי סטטית מבחינה הנדסית
- איפה חייבים רצפת אפוקסי אנטי סטטית ומי קובע
- איך יודעים אם צריך אנטי סטטי או שציפוי רגיל מספיק
- האם אפשר ליישם על בטון קיים ומה חייב להתקיים לפני
- איך לחות בבטון הורסת רצפה אנטי סטטית
- איזה עובי נדרש ומה קובע אותו
- האם המערכת מחזיקה מלגזות ותנועת שינוע כבדה
- איך בודקים שהרצפה באמת אנטי סטטית
- כל כמה זמן מודדים מחדש רצפת ESD
- מהן הטעויות שמפילות ביקורת איכות
- איך נראה תהליך עבודה תקין מאפיון ועד מסירה
- מה לדרוש מספק לפני שחותמים
- שאלות נפוצות
מוצרים נבחרים
מה זה אפוקסי אנטי סטטי ולמה זו לא שכבת צבע
אפוקסי אנטי סטטי הוא מערכת ציפוי רצפה שמפחיתה הצטברות מטען חשמלי על פני השטח ומאפשרת פריקה מבוקרת אל נקודת הארקה. המילה המבצעית כאן היא "מסלול". המטען צריך דרך יציאה רציפה מהנעל או מגלגל העגלה, דרך שכבת הגמר, אל השכבה המוליכה, משם לפסי הנחושת ומשם להארקת המבנה.
ציפוי אפוקסי אנטי סטטי שנמכר כ"דלי עם תוסף פחמן" בלי רשת נחושת ובלי חיבור להארקה לא ייתן תוצאה מדידה. הוא אולי יוריד את מקדם ההיטענות של פני השטח. הוא לא ייצור מסלול פריקה.
למה מפעל או מעבדה בכלל צריכים רצפה אנטי סטטית
פריקה אלקטרוסטטית פוגעת ברכיבים אלקטרוניים בדרך שרוב הזמן לא נראית לעין. הרכיב לא נשרף, הוא נחלש. הוא עובר בדיקת קבלה ונופל אצל הלקוח כעבור חודשיים. זו העלות האמיתית, והיא לא מופיעה בשום דוח תקלות של אחזקה.
בסביבה שבה עובדים עם ממסים, אבקות דליקות או צבעים על בסיס ממס, הסיפור אחר לגמרי. שם ניצוץ מפריקה סטטית הוא אירוע בטיחות, לא אירוע איכות. מסמך מקצועי של איגוד המהנדסים בנושא רצפה אנטיסטטית במבנים ובמפעלי תעשייה מטפל בדיוק בהבחנה הזו, בין רצפה שמיועדת להגן על ציוד לבין רצפה שמיועדת להגן על אנשים.
אזורי הרכבה, עמדות בדיקה חשמלית, מחסני רכיבים, חדרי בקרה. בכל אחד מהם הדרישה נגזרת מהתהליך, לא מגודל השטח.
איך מבדילים בין אנטי סטטי, ESD ואפוקסי מוליך
ההבדל הוא בהתנגדות החשמלית ובמהירות שבה המטען עוזב את פני השטח. אנטי-סטטי מצמצם היטענות. רצפת ESD מפזרת מטען בקצב מבוקר, לא מהר מדי ולא לאט מדי. אפוקסי מוליך מעביר מטען בהתנגדות נמוכה יותר, ומיועד למקומות שבהם הפריקה חייבת לקרות מיד.
נקודה שרבים מפספסים: בתעשיית האלקטרוניקה הדרישה הרווחת היא דווקא רצפה מפזרת ולא מוליך מלא. הולכה מהירה מדי ליד אנשים שעובדים על ציוד חי היא בעיה בפני עצמה. את רמת ההתנגדות הנדרשת קובע מפרט האתר או תקן העבודה של הלקוח, לא הקבלן ולא היצרן.
| פרמטר | אפוקסי רגיל | אפוקסי אנטי סטטי | רצפת ESD מפזרת | אפוקסי מוליך |
|---|---|---|---|---|
| מטרה | עמידות, נראות ואיטום בטון | צמצום הצטברות סטטית | פריקה מבוקרת לציוד רגיש | הולכה יעילה לסביבות קריטיות |
| הארקה מובנית | לא בהכרח | לעיתים כחלק ממערכת | כן בדרך כלל | כן בדרך כלל |
| פסי נחושת ושכבה מוליכה | לא | לפעמים | כן | כן |
| מדידות קבלה | לא סטנדרט | מומלץ | נדרש בפועל בפרויקטים רבים | נדרש בפרויקטים רבים |
| מתי מתאים | מחסן או ייצור ללא דרישת ESD | אזורים טכניים ברגישות בסיסית | אלקטרוניקה, חדרי בקרה, חדרים נקיים | סביבות עם סיכון ניצוץ |
מתי בוחרים אפוקסי מוליך ולא רק מפזר
אפוקסי מוליך נדרש כשהסיכון הוא ניצוץ ולא נזק לרכיב. אזורי מילוי ממסים, עמדות ערבוב חומרים דליקים, חדרי אחסון של חומרים נדיפים, אזורים שסווגו כמסוכנים בסקר סיכונים.
בסביבות האלה לא מסתפקים בפריקה איטית. רוצים שהמטען יגיע להארקה מהר, ושהמסלול יהיה קצר ורציף. זה מחייב צפיפות גבוהה יותר של פסי נחושת ותכנון מוקפד יותר של נקודות החיבור.
מי שמחליט זה מהנדס הבטיחות של האתר, בהתאם לסיווג האזור. לא מי שכותב את כתב הכמויות.

ממה בנויה מערכת רצפה אנטי סטטית מבחינה הנדסית
מערכת טיפוסית נבנית בסדר קבוע. רשת או פסי נחושת שמונחים על הבטון המוכן ומחוברים לנקודות הארקה, פריימר מוליך שחודר ומעגן, שכבה טעונת פחמן או גרפיט שיוצרת את רצף ההולכה, ושכבת גמר בעובי הנדרש שנותנת את העמידות המכנית והכימית.
כל שלב תלוי בקודמו. פס נחושת שנקרע בזמן הליטוש, פריימר שנמרח דק מדי באזור אחד, שכבה מוליכה שהתערבבה לא נכון בדלי החמישי. כל אחד מאלה מייצר אזור מת ברצפה שיתגלה רק במדידת הקבלה, אחרי שהכל כבר התקשה.
כיצרנית ומפתחת מערכות ציפוי לתעשייה, דנבר, יצרנית ומפתחת מערכות ציפוי לתעשייה, מתכננת את כל שכבות המערכת יחד ולא כאוסף מוצרים שקנו בנפרד. זה משנה, כי התאמה בין הפריימר לשכבה המוליכה היא מה שקובע אם ההתנגדות יציבה או משתנה מנקודה לנקודה.
למה פסי הנחושת הם הרכיב הכי מוזנח
פסי הנחושת אוספים את המטען מהשכבה המוליכה ומעבירים אותו במסלול אחיד להארקה. תכנון צפיפות הרשת הוא מה שקובע אם המדידה תישאר יציבה בעוד שנתיים או תתחיל לצוף.
בשטח זה השלב שהכי קל להתרשל בו. הפסים זולים, ההנחה שלהם לוקחת זמן, והם נעלמים מתחת לשכבה הבאה. אף אחד לא יראה אם דילגתם על שני חיבורים.
איפה חייבים רצפת אפוקסי אנטי סטטית ומי קובע
הדרישה מגיעה כמעט תמיד מאחד משלושה: מפרט הפרויקט, מחלקת האיכות, או ממונה הבטיחות. לא מהאדריכל ולא מהקבלן.
יישומים נפוצים: רצפה למעבדת אלקטרוניקה, רצפה לחדר שרתים וחדר תקשורת, רצפה לחדר נקי בתעשיית הפארמה, חדרי בקרה, אזורי בדיקה ואינטגרציה, ומחסני רכיבים רגישים.
שימו לב להבחנה שנופלת בין הכיסאות בהרבה פרויקטים. חדר שרתים דורש התנהגות סטטית בגלל הציוד. אזור עם ממסים דורש אותה בגלל האש. אלה שתי דרישות שונות שמובילות לשתי מערכות שונות, וכשמזמינים "רצפה אנטי סטטית" בלי לומר לאיזו מטרה, מקבלים לרוב את הזולה מבין השתיים.
איך יודעים אם צריך אנטי סטטי או שציפוי רגיל מספיק
המבחן פשוט. האם יש במפרט דרישת התנגדות מספרית, או ציוד שהיצרן שלו מחייב סביבת ESD, או סיווג אזור מסוכן. אם התשובה שלילית לשלושתם, אין סיבה לשלם על מערכת מוליכה.
ציפוי אפוקסי רגיל נותן עמידות מכנית וכימית מצוינת. הוא פשוט לא מתוכנן להוליך. אין בו רשת נחושת, אין נקודת הארקה, ואין מה למדוד בסוף. אם אין דרישת ESD בפרויקט, בחנו את קו צבעי אפוקסי לרצפה של דנבר לשימושים תעשייתיים כלליים.
ההפך גם נכון ויקר יותר. מי שהזמין רגיל במקום שנדרש בו ESD, יקלף את הכל בעוד שנה וישלם פעמיים, כולל השבתת קו.
האם אפשר ליישם על בטון קיים ומה חייב להתקיים לפני
ברוב המקרים כן. התוצאה תלויה כמעט לחלוטין בהכנת התשתית, לא בחומר.
הכנה מכנית היא חובה: ליטוש יהלום או התזת גרגר ליצירת פרופיל אחיזה, הסרת חלב בטון, פתיחת סדקים ותיקונם, ניקוי מוחלט של אבק לפני הפריימר. אין ללטש עד הפח, ואין להסתפק בשטיפה כימית כתחליף לחספוס מכני.
| בדיקת סף | מה נדרש | מה עושים אם נכשל |
|---|---|---|
| חוזק הבטון | בטון יציב ללא התפוררות | במידה והבטון מתפורר אין לבצע ציפוי אפוקסי. מסירים ויוצקים מצע חדש |
| לחות בתשתית | מתחת לערך שמפרט המערכת מגדיר | ייבוש נוסף או פריימר חוסם לחות לפני המשך |
| פרופיל אחיזה | חספוס מכני אחיד על כל השטח | ליטוש חוזר. שטיפה כימית אינה תחליף |
| נקודות הארקה | קיימות, זמינות וממופות בתכנית | עוצרים את היישום עד השלמת התשתית החשמלית |
| ניקיון פני השטח | ללא אבק, שמן או שאריות חומרי ניקוי | שאיבה תעשייתית וניקוי בדגריזר 3000 לפני הפריימר |

איך לחות בבטון הורסת רצפה אנטי סטטית
לחות שעולה מהתשתית מפעילה לחץ אוסמוטי מתחת לציפוי. התוצאה היא שלפוחיות, דלמינציה ובסופו של תהליך קילוף מקומי. ברצפה רגילה זה נזק אסתטי ומכני. ברצפה אנטי סטטית זה גם ניתוק של מסלול ההולכה, כלומר כשל חשמלי.
מדידת לחות לפני יישום היא לא המלצה. זה שלב. לרצפה לחה או שטרם סיימה אשפרה מלאה קיים אפוקסידן פלור פריימר 450, ולבניית שורש עמוק בבטון סופג משתמשים באפוקסידן פלור פריימר דליל חודר.
ובשטח? מדידה בשיטת הדבקת יריעה קצת בעייתית כי צריך להמתין שעות, מתאים יותר כשיש זמן ורוצים תיעוד מסודר. פטיש שמידט וגלאי לחות אלקטרוני נותנים תוצאה מיידית, פחות מדויקת אבל פרקטית יותר בבוקר שבו הצוות כבר עומד באתר.
איזה עובי נדרש ומה קובע אותו
העובי נגזר משלושה גורמים יחד: הדרישה החשמלית, העומס המכני בפועל, ומצב התשתית. לא מהתקציב.
במפרטים ממשלתיים מקובל לראות שכבת גמר אנטי סטטית בטווח של כ-1 עד 2 מ"מ, מעל שכבת גרפיט ורשת פסי נחושת. נספח טכני למכרז ממשלתי מפרט בדיוק את המבנה הזה, כולל דרישת פסי הנחושת. זה הרפרנס שכדאי להחזיק כשמשווים הצעות.
וכאן קיצור הדרך הקבוע של השוק. בשטחים גדולים מזמיני העבודה מסתפקים, בשל המחיר, בשכבה דקיקה. שכבה דקה ורגישה לפגיעות מכניות. באזור שיש בו תנועת עגלות או מלגזות, שחיקה של השכבה העליונה חושפת את השכבה המוליכה ומשנה את ההתנגדות המדודה. מערכת ביציקה מתפלסת בעובי מלא נעשית פעם אחת. ציפוי דק דורש קילוף ויציקה מחדש, עם ההשבתה שנלווית לזה.
האם המערכת מחזיקה מלגזות ותנועת שינוע כבדה
כן, בתנאי שהמערכת נבחרה לפי העומס האמיתי ולא לפי הגוון. גלגלי פוליאוריתן של מלגזה מפעילים לחץ נקודתי גבוה, ופנייה במקום היא פעולת גזירה על פני השטח.
מה שצריך להגדיר לפני ההזמנה: משקל מלגזה מלאה, סוג הגלגל, תדירות התנועה, האם יש שטיפות ובאילו כימיקלים, וטמפרטורת פני הרצפה בקיץ. מערכת שנבחרה בלי הנתונים האלה נבחרה בניחוש.
כאשר גם מבנים או ציוד מתכתיים באזור חשופים לסטטיות, אפשר להשלים את המערכת עם צבעים אלקטרוסטטיים למתכת על מדפים, מעקות ומסגרות ציוד.
איך בודקים שהרצפה באמת אנטי סטטית
מודדים התנגדות מפני השטח אל נקודת ההארקה, וגם התנגדות בין שתי נקודות על פני השטח. המדידה נעשית ברשת נקודות פרוסה על כל השטח, לא בפינה אחת נוחה. אזור שרחוק מפס נחושת הוא בדיוק המקום שבו כדאי למדוד.
תנאי הסביבה בזמן המדידה משפיעים. לחות יחסית נמוכה מעלה התנגדות, ולכן מדידה שנעשתה ביום לח בחורף לא מייצגת את התנהגות הרצפה באוגוסט. רשמו את הטמפרטורה והלחות בדוח.
הדרישה המספרית עצמה מגיעה מהתקן שהאתר מחויב לו. אפשר לאתר תקנים רשמיים דרך מכון התקנים הישראלי ולוודא מול מחלקת האיכות למה בדיוק מחויב הפרויקט לפני שמזמינים חומר.

כל כמה זמן מודדים מחדש רצפת ESD
התדירות נקבעת לפי קריטיות התהליך ולפי מה שדורש נוהל האיכות באתר. בקו הרכבת רכיבים רגישים נהוג למדוד לעיתים קרובות יותר מאשר במחסן.
מה שמשנה את התוצאה עם הזמן זה לא הזדקנות האפוקסי. זה השחיקה והניקיון. שכבת שעווה או פוליש שמצטברת על פני הרצפה מבודדת אותה, וההתנגדות עולה בלי ששום דבר בציפוי השתנה.
לכן מדידה תקופתית צריכה להיכנס לתכנית האחזקה המונעת, לצד בדיקות חשמל אחרות שנעשות ממילא באתר.
מהן הטעויות שמפילות ביקורת איכות
ארבע חוזרות כמעט בכל פרויקט שנכשל.
הראשונה, בחירת רמת הולכה לא נכונה. הזמינו אנטי-סטטי כשהמפרט דרש מפזר, וגילו את זה במדידת הקבלה. השנייה, דילוג על מדידת לחות והכנה מכנית מלאה. חוסר מיומנות או זלזול בהוראות הכנת השטח הם גורם עיקרי לכשל, וזה נכון בכל מערכת אפוקסי, לא רק באנטי סטטית.
השלישית, התייחסות לחומר כאל צבע. בלי תכנית הארקה, בלי פסי נחושת ובלי דוח מדידה אין מה להציג לביקורת. הרביעית, אי-אחידות בשכבה המוליכה, בדרך כלל בגלל ערבוב לא מלא או יישום בשתי משמרות עם הפרשי זמן.
ויש חמישית ששקופה לגמרי. חומרי ניקוי. פוליש, שעווה ודטרגנטים משאירי שכבה משנים את ההתנגדות תוך חודשים. צוות הניקיון לא יודע שהרצפה הזו שונה, אף אחד לא אמר לו, והוא עושה בדיוק מה שעשה במסדרון.
| דילוג נפוץ | רמת סיכון לכשל | איפה זה מתגלה |
|---|---|---|
| ללא מדידת לחות לפני יישום | הגבוהה ביותר | שלפוחיות וקילוף אחרי חודשים |
| ללא הארקה או ללא תיעוד מדידות | גבוהה | ביקורת איכות או ביקורת בטיחות |
| הכנה לא מכנית או חספוס חלקי | בינונית גבוהה | התקלפות מקומית בנתיבי תנועה |
| בחירת אנטי סטטי במקום מפזר | בינונית | מדידת קבלה בסיום העבודה |
| ניקיון בחומרים משאירי שכבה | נמוכה בהתחלה ועולה עם הזמן | מדידה תקופתית שנה או שנתיים אחרי |
איך נראה תהליך עבודה תקין מאפיון ועד מסירה
אפיון דרישות. מגדירים את רמת ההולכה הנדרשת, העומסים, החשיפה הכימית וזמן ההשבתה האפשרי. בלי השלב הזה כל השאר ניחוש.
בדיקות תשתית. חוזק בטון, לחות, סדקים, שיפועים, מיקום נקודות הארקה קיימות. הכנה מכנית. ליטוש או התזה עד פרופיל אחיזה אחיד, תיקון פגמים, שאיבה.
יישום המערכת. הנחת פסי נחושת וחיבורם, פריימר מוליך, שכבה טעונת פחמן, שכבת גמר מתפלסת בעובי שהוגדר. בין שכבה לשכבה שומרים על חלון הזמן שהמפרט מגדיר, אחרת ההיצמדות הבין-שכבתית נפגעת.
מדידות קבלה ומסירה. מדידה ברשת נקודות, תיעוד תנאי סביבה, תכנית הארקה מעודכנת, דוח שכבות, והנחיות ניקיון בכתב שנמסרות גם לקבלן הניקיון ולא רק למהנדס.
המערכות עצמן מיוצרות בשדרות ומפורמלות לתנאי האקלים כאן, כולל טמפרטורות פני שטח גבוהות בקיץ שמקצרות את זמן העבודה של החומר בדלי. תכננו את סדר היישום בהתאם, ואל תערבבו כמות שלא תספיקו לפרוס.
מה לדרוש מספק לפני שחותמים
לא מחיר למ"ר. ארבעה מסמכים.
דוח שכבות שמפרט כל שכבה, עוביה והחומר שבה. תכנית הארקה עם מיקום פסי הנחושת ונקודות החיבור. פרוטוקול מדידות קבלה עם מיקומי הנקודות ותנאי הסביבה. ונוהל ניקיון ותחזוקה שמפרט מה מותר ומה אסור לשפוך על הרצפה הזו.
ספק שמספק מערכת שלמה מיצרן אחד חוסך את הוויכוח הקלאסי שבו יצרן הפריימר מאשים את יצרן שכבת הגמר. אפשר לעיין בקטלוג המוצרים המלא בקטלוג המוצרים המלא של דנבר כדי לראות את טווח המערכות הזמינות לפי סוג הפרויקט.
המערכות האלה הן מוצר מקצועי לבעלי מקצוע שרכשו ניסיון קודם ביישומן. אין באמור כאן תחליף לייעוץ של יועץ מורשה, וחובה ליישם תחילה על שטח קטן לבדיקת התאמה לפני יישום שטח מלא.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר
שאלות נפוצות
אפשר לתקן אזור נקודתי בלי להחליף הכל?
כן, בתנאי שהתיקון מחזיר את רציפות ההולכה. חותכים את האזור הפגום עד לשכבה המוליכה, מוודאים חיבור לפס נחושת קיים או מוסיפים פס, ובונים מחדש את השכבות. אחרי התיקון מודדים את האזור ואת גבולותיו. תיקון שנעשה כמו טלאי צבע ייצור אי מבודד באמצע הרצפה.
מה ההבדל בין יציקה אנטי סטטית לאריחים מודולריים?
אריח מודולרי מתחלף בקלות, אבל כל תפר הוא נקודת חיבור פוטנציאלית שעלולה להתרופף. יציקה רציפה נותנת אחידות טובה יותר ואין בה מישקים שנפתחים תחת מלגזה. מבחינת בדיקות, ביציקה מודדים את פני השטח, ובאריחים בודקים גם את רציפות החיבור בין אריח לאריח.
אילו חומרי ניקוי פוגעים בביצועי ESD?
כל מה שמשאיר שכבה. פוליש, שעווה, מרככים וסבונים שמניחים סרט על פני השטח. הכלל הפשוט הוא ניקוי במים עם חומר ניטרלי ללא תוספי הברקה, ושטיפה חוזרת שמסירה שאריות. אם הרצפה מבריקה יותר מהיום שנמסרה, כנראה יש עליה משהו שלא אמור להיות שם.
כמה נקודות הארקה נדרשות לאולם?
המספר נגזר משטח האולם, מצפיפות רשת הנחושת וממרחק הנקודה הרחוקה ביותר מנקודת חיבור. אין מספר קסם. הדרך היחידה לדעת שהן עובדות היא מדידה מכל אזור אל הנקודה שאמורה לשרת אותו, ותיעוד התוצאה במפה.
מה עושים כשמדידות הקבלה נכשלות?
קודם בודקים אם הכשל מקומי או כללי. כשל מקומי מצביע בדרך כלל על ניתוק בפס נחושת או על אי-אחידות בשכבה המוליכה, וניתן לתיקון נקודתי. כשל אחיד בכל השטח מצביע על בחירת מערכת לא מתאימה או על ערבוב שגוי, ושם אין קיצורי דרך. חוזרים על השכבה.
זקוקים לייעוץ לגבי מפרט מערכת לפרויקט שלכם? פנו במייל denber@bezeqint.net או בטלפון 08-9960794.
על חברת דנבר

דנבר צבעים וציפויים ישראל היא יצרנית ישראלית של צבעים, ציפויי אפוקסי ופוליאוריתן, חומרי איטום, דבקים, בידוד תרמי וכימיקלים לתעשייה, לשוק המוסדי ולשוק הביתי, עם מעל 30 שנה בתחום. המפעל בשדרות, בהנהלת ד"ר יבגניה בלן וברוך קוגן.
החברה מחזיקה בתו תקן ISO 9001-2015 של מכון התקנים הישראלי, ומייצרת מוצרים לפי תו תקן ישראלי וכן צבעים צבאיים לפי MIL-SPEC של משרד ההגנה האמריקאי. בין הלקוחות: משרד הביטחון, חברת החשמל, מקורות, אינטל, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אלביט וקופת חולים כללית.
מחלקת המחקר והפיתוח פיתחה, בין היתר, צבעי ננו לבידוד תרמי של מבנים וחדרי קירור והקפאה, צבעים לחום גבוה עד 960 מעלות, צבעים ודבקים מוליכי חשמל, אפוקסי אנטיסטטי, צבעים תופחים נגד אש להגנה על פלדה ועץ, ומערכות אפוקסי ופוליאוריתן לציפוי רצפות תעשייה ואולמות ספורט. לייעוץ טכני: 08-9960794
Русский
English
العربية







