הכנת רצפה לאפוקסי

אפוקסי מתקלף אחרי חצי שנה, עם בועות וכתמים, כמעט בכל פעם שמאשימים את החומר. הבדיקה חוזרת לאותו מקום: התשתית. הכנת רצפה לאפוקסי היא כשמונים אחוזים מהעבודה, והיא זו שקובעת אם ציפוי רצפות אפוקסי יחזיק שנים או יתקלף בעונה הראשונה. במאמר הזה נפרק את ההליך כפי שהוא נעשה בשטח: ליטוש בטון לאפוקסי, טיפול בלייטנס, סדקים, לחות, ובחירת פריימר לבטון. בלי פטור על קיצורי דרך.

מוצרים נבחרים

איטום מרפסת מרוצפת שחשופה לגשם

לרכישה

אפוקסידן פלור פריימר שקוף חודר

לרכישה

אפוקסידן שפכטל אוניברסלי

לרכישה

דנברגלוס קליר לק דו שכבתי אקרילי

לרכישה

מהי הכנת רצפה לאפוקסי ולמה זה השלב שקובע אם הציפוי יחזיק שנים?

הכנת רצפה לאפוקסי היא מכלול הפעולות שמביאות את הבטון למצב של משטח נקי, חזק ופתוח, כך שהפריימר והאפוקסי נאחזים בו מכנית וכימית ועובדים כמערכת אחת. הכנת בטון לאפוקסי כוללת ניקוי, הכנה מכנית, פתיחת פרופיל, טיפול בפגמים ופריימר. לא פעולות נפרדות שאפשר לבחור מביניהן.

רוב הכשלים שאנחנו רואים בבדיקות תלונות, התקלפות, בועות, כתמי דלמינציה, מקורם בתשתית ולא בחומר. אבק ליטוש שלא נשאב, שכבה עליונה חלשה, שומן שנשאר בנקבוביות, לחות שעולה מלמטה. חומר איכותי על תשתית גרועה נכשל בדיוק כמו חומר זול.

העיקרון הזה, שהתשתית קובעת הכול, נכון גם מעבר לרצפות. בתהליכי הכנת קירות לצבע נדרש ניקוי ופתיחת פני שטח דומים בדיוק, ומי שמדלג עליהם מקבל קילוף גם שם.

איך מזהים אם הבטון בריא לציפוי אפוקסי או שיש בעיית תשתית?

בודקים חמישה דברים לפני שמתחילים בכלל לדבר על צבע. חוזק פני השטח: אם סכין או מפתח מקרצפים אבק לבן מהמשטח, יש בעיה. זיהומים: כתמי שמן וגריז ברצפות מוסך ותעשייה. סדקים: מפוזרים או מקובצים, פעילים או יבשים. כתמי לחות וכהויות. שאריות ציפוי ישן.

הנושא הכי בעייתי הוא הלייטנס, השכבה העליונה החלשה של הבטון. נראית כמו בטון רגיל. למעשה היא שכבת מים עודפים וחומרים דלילים שעלו למעלה בזמן היציקה והתקשו בנפרד. נפרק אותה בהמשך.

במידה והבטון מתפורר אין לבצע ציפוי אפוקסי. קודם שיקום תשתית, אחר כך ציפוי.

האם חייבים ליטוש בטון לפני אפוקסי, או שאפשר רק לנקות ולצבוע?

ברוב המקרים, חובה הכנה מכנית. ניקוי בלבד לא יוצר עיגון מכני. בטון שלא נפתח, גם אם הוא נקי מאבק ומשומן, הוא משטח צפוף יחסית שהפריימר לא נאחז בו עמוק. התוצאה: הדבקה שטחית שמחזיקה חודשים ספורים.

ליטוש בטון לאפוקסי עושה שלושה דברים בבת אחת. מסיר את הלייטנס ואת הזיהומים. פותח את הנקבוביות. ומיישר פגמים קלים. אין שום שלב אחר בתהליך שמשיג את שלושתם יחד.

מה קורה אם מדלגים: האפוקסי נדבק לשכבה שאינה מחוברת באמת לבטון. כל עומס, כל תנועת לחות, מקלף אותו יחד עם השכבה שמתחתיו.

מה זה פרופיל פני שטח ולמה הוא חשוב לפני פריימר לבטון?

פרופיל פני שטח הוא מידת החיספוס והפתיחה של הבטון אחרי הכנה מכנית. חשבו עליו כמו נייר לטישה לעומת נייר זכוכית: על הצפוף הדבק יושב, על החסוף הוא נאחז. אפוקסי ופריימר נאחזים בשילוב של הדבקה כימית ועיגון מכני, ובלי פרופיל מתאים העיגון לא קיים.

פרופיל בטון נמדד בעיקר בעין ובמישוש, בהשוואה למשטחי ייחוס מקובלים בענף. מי שרוצה עוגן פורמלי, קיימים תקנים ישראליים רלוונטיים לבדיקת מוכנות פני שטח, ואפשר לאתר אותם דרך מאגר התקנים הרשמי באתר ממשלת ישראל.

חוסר מיומנות וזלזול בהוראות הכנת השטח הם גורם עיקרי לכשל. לא החומר.

מה ההבדל בין ליטוש יהלום פלנטרי לבין Shot Blast ומתי לבחור כל שיטה?

ליטוש יהלום פלנטרי בוואקום הוא משחזת דיסקיות יהלום שמסתובבות על הבטון, עם שאיבת אבק מבוקרת. הוא נותן שליטה מדויקת בעומק ההסרה, פותח נקבוביות בצורה אחידה, ומאפשר עבודה בשטח סגור בלי ענן אבק. דורש ציוד ומיומנות, וקצב ההתקדמות שלו איטי יותר בשטחים עצומים.

Shot blast יורה כדוריות פלדה על המשטח ושואב אותן בחזרה. מהיר מאוד לשטחים גדולים ולהסרת ציפויים ישנים, ומייצר פרופיל אחיד. אגרסיבי יותר, וצריך להיזהר סביב קנטים, מסגרות דלתות ותשתיות חשופות.

נקודה שלא מקובל להתווכח עליה: שיוף יבש של בטון מייצר אבק סיליקה נשימתי, שהוא גורם סיכון מוכר בריאותי שמפורסם באתר משרד הבריאות, ולכן עבודה בשאיבת ואקום היא סטנדרט ולא מותרות. גם תקנות בטיחות בעבודה באבק מזיק מחייבות שאיבה מבוקרת ומיגון. מי שמציע לכם שיוף בלי ואקום חוסך לעצמו, לא לכם.

איך מנקים שומנים, שמנים וסילרים לפני ציפוי רצפות אפוקסי?

סדר הפעולות: הסרה מכנית של שכבות עבות, דגריזינג ייעודי, קרצוף ושטיפה, ייבוש מלא. שומן וסילר חודרים לנקבוביות ונועלים אותן, כלומר הבטון לא יספוג פריימר גם אם ייראה יבש ונקי מבחוץ.

לניקוי שומנים משתמשים בחומר דגריזר ייעודי כמו דגריזר 3000. חומר כלים רגיל לא נועד לזה ולרוב משאיר שארית שמביאה אותנו לנקודת הפתיחה.

אחרי הדגריזינג תמיד חוזרים להכנה מכנית. ניקוי כימי משלים את הליטוש, לא מחליף אותו.

איך מטפלים בשכבה העליונה החלשה, הלייטנס, לפני אפוקסי?

הסרה מלאה בהשחזה, עד שמגיעים לבטון חזק. לא ציפוי מעל, לא פריימר עבה שיכסה. הבעיה של לייטנס היא שהוא נראה תקין. הוא אפור, קשה, נקי. אבל הוא שכבה שנוצרה מהמים והחומרים הדלילים שעלו ביציקה, והחיבור שלה לבטון שמתחתיה חלש.

כשמצפים אפוקסי על לייטנס, ההדבקה היא ללייטנס ולא לבטון. כל העומס עובר דרך שכבה שלא מחזיקה את עצמה. זו הסיבה שרצפות מתקלפות "בפתאומיות" ובשלמות של אריחים שלמים של ציפוי, עם בטון לבן דק דבוק מצידם האחורי. זה החתימה של לייטנס שלא הוסר.

הסרת לייטנס בהשחזה יוצרת גם את הפרופיל שצריכים בשביל הפריימר. שתי המטרות מושגות בפעולה אחת.

מה עושים עם סדקים, חורים ושברים לפני פריימר ואפוקסי?

הרצף הנכון: פתיחת הפגם וניקויו, תיקון בחומר מתאים, יישור, ואז הכנה מכנית מקומית חוזרת עם ניקוי אבק. תיקון סדקים בבטון לפני ציפוי הוא לא מילוי קוסמטי של חריץ. זה תיקון מבני שחייב להיות חלק מהמערכת.

פתיחת סדק וניקוי, למה זה קריטי

סדק לא פתוח ולא מנוקה ממשיך לעבוד מתחת לציפוי. אבק וחלקיקים דקים שיושבים בתוכו מונעים מחומר התיקון להיאחז בדפנות, וכל תנועה של הסדק, מטמפרטורה או מעומס, מעבירה את המאמץ ישר לשכבת האפוקסי שמעליו. סדק שמופיע מחדש בציפוי חדש הוא כמעט תמיד סדק שטופל כשורת טיפוח.

תיקון ואז יישור פרופיל מחדש

אחרי תיקון תמיד חוזרים להכנה מכנית מקומית ולשאיבת אבק. חומר תיקון שהתקשה יוצר משטח צפוף וחלק שהפריימר לא ייאחז בו, בדיוק הבעיה שניסינו לפתור בכל השאר. לא מדלגים מהתיקון ישר לפריימר.

איך בודקים לחות בבטון לפני אפוקסי ומה נחשב מסוכן?

מדידת לחות בבטון לפני ציפוי היא תנאי סף, לא המלצה. אדי לחות שעולים דרך הבטון לוחצים על שכבת האפוקסי מלמטה, והתוצאה הקלאסית היא בועות ושלפוחיות שמופיעות שבועות עד חודשים אחרי היישום.

בדיקת מעבדה מדויקת לוקחת זמן וכסף, ולכן בפועל בשטח נהוגות גם בדיקות מהירות יותר, כמו בדיקת יריעת פוליאתילן מודבקת לרצפה. פחות מדויקת אך פרקטית. למי שצריך עוגן פורמלי, קיימות מעבדות מוסמכות לבדיקות חומרי בניין והן ניתנות לאיתור דרך רשימת המעבדות המוסמכות באתר משרד הכלכלה.

רצפה שיושבת ישירות על קרקע, בלי בידוד תת קרקעי, היא בסיכון הגבוה ביותר. בבתים פרטיים ובמחסנים ישנים זה הכלל ולא היוצא מן הכלל. תשאלו תמיד מה יש מתחת לרצפה לפני שמציעים מערכת.

מה עושים אם הבטון לח, האם עדיין אפשר לבצע הכנת רצפה לאפוקסי?

לרוב כן, אבל לא באותה מערכת. הכנה מכנית יבשה עובדת גם על בטון עם לחות, ובמקרים רבים היא אפילו עוזרת לייבוש עלי. השינוי הוא בבחירת הפריימר: נדרשת חסימת אדי לחות, מחסום אדים ייעודי, ולא פריימר רגיל.

במקרים כאלה עובדים עם פריימר שמיועד לבטון עם רמת לחות גבוהה או שטרם סיים אשפרה מלאה, כמו אפוקסידן פלור פריימר 450 לבטון לח ביסוד. זה לא פתרון קסם שמוותר על הבדיקה, אלא התאמה של המערכת לתנאי שנמדדו.

מה קורה אם מתעלמים: הלחות ממשיכה לנדוד כלפי מעלה, נעצרת בשכבת האפוקסי האטומה, ומרימה אותה. בועה אחת גדולה במקום ציפוי.

מהו פריימר לבטון לפני אפוקסי ומה הוא עושה בפועל?

פריימר הוא שכבת יסוד שחודרת לבטון הפתוח, נקשרת אליו, וממלאת את הנקבוביות, הפורים. בלי מילוי פורים, שכבת האפוקסי שמעל נשארת תלויה על ראשי החיספוס בלבד, עם חללים ריקים מתחתיה. זה עובי אבוד ונקודות כשל עתידיות.

פריימר גם יוצר שכבת ביניים כימית רציפה שהאפוקסי נאחז בה. לכן הוא חייב להתאים גם לבטון וגם למערכת שמעליו. לרצפות תעשייתיות שדורשות עובי ואטימות גבוהה עובדים עם פריימר 100% מוצקים, כמו אפוקסידן פלור פריימר 100% מוצקים לקבלנים.

המוצרים והשיטות האלה מקצועיים, ומי שלא רכש ניסיון קודם ביישומם צריך לקבל הדרכה לפני עבודה בשטח מלא. חובה ליישם תחילה על שטח קטן לבדיקת התאמה.

איך בוחרים פריימר נכון לפי מצב הבטון?

שלושה פרמטרים קובעים: ספיגה, מצב פני השטח, וסיכון לחות. פריימר לא מכפר על הכנה גרועה, אבל פריימר לא מתאים מכשיל גם הכנה טובה. הבחירה היא חלק מהנדסת המערכת, לא פריט ברשימת קניות.

בטון חדש מול בטון ישן, מה משתנה בהכנה

בטון חדש מגיע עם לייטנס טרי ועם תהליך אשפרה שעדיין מתנהל, כלומר עם מים שעוד יוצאים ממנו. בטון ישן מגיע עם היסטוריה: שומנים, ציפויים קודמים, סדקים שעבדו שנים. ההכנה של החדש מתמקדת בהסרה ובהמתנה, של הישן בניקוי ובאבחון.

מה עושים כשהבטון שותה פריימר

ספיגה גבוהה ניכרת בכך שהפריימר נעלם לתוך הבטון תוך דקות ומשאיר אזורים יבשים, איים. הפתרון הוא שכבה נוספת עד קבלת משטח רציף ומבריק אחיד. אי אפשר לבנות אפוקסי על איים יבשים, כי בדיוק שם לא תהיה שכבת ביניים.

כמה פריימר צריך למטר ואיך יודעים שהגעתם למילוי מלא של הפורים?

אין מספר אחד, כי הצריכה נקבעת לפי ספיגת הבטון הספציפי אחרי ההכנה. בטון צפוף יספוג פחות, בטון פתוח ומהודק יספוג יותר. מי שמבטיח לכם צריכה קבועה לפני שראה את הרצפה, עובד על הנחה.

המדד למילוי מלא הוא חזותי ופשוט: אחרי הפריימר המשטח נראה רציף, רטוב במידה אחידה, בלי אזורים מט ויבשים. כשהפורים מלאים, האור לא מתפזר על מיקרו חללים אלא חוזר ממשטח אחיד. זה הרגע שאפשר לתכנן את שכבת האפוקסי.

מה קורה אם מדלגים על אי אזור שלא מולא: האפוקסי שמעליו יושב על חלל, ולחץ או מכה מקומיים יפתחו שם כשל ראשון.

האם אפשר ליישם אפוקסי על צבע ישן או ציפוי ישן?

רק בתנאים מסוימים. הציפוי הישן חייב להיות יציב, ידבוק היטב, בלי קילופים ובלי תפיחות. וגם אז, רק אחרי הכנה מכנית שמחספסת אותו ופותחת עיגון.

הבעיה לא בציפוי הישן עצמו אלא בשאלה למה הוא נצמד. אם הוא יושב על תשתית בעייתית, השכבה החדשה רק מוסיפה משקל למערכת שכבר על סף כשל. כשהציפוי הישן יציב אך התקשה מדי להדבקה רגילה, עובדים עם פריימר בתפקיד שכבה מגשרת, כמו אפוקסי אפוקסידן פלור פריימר בגוונים, בשילוב הכנה מכנית מתאימה.

האם ניקוי בחומצה במקום ליטוש באמת עובד להכנת רצפה לאפוקסי?

לא מומלץ להסתמך על זה. אכילת חומצה של הבטון יוצרת חיספוס כלשהו, אבל לא אחיד, לא נשלט, ולא מסירה שומן או לייטנס בצורה אמיתית. גרוע מזה, שאריות חומצה ומלחים שנוצרים בתגובה נשארים בנקבוביות ופוגעים בהדבקה שרצינו לשפר.

אם בכלל משתמשים בזה, זה רק בשטח פרטי קטן, עם שטיפה יסודית מאוד ונייטרוליזציה אחריו. בפרויקט תובעני, מוסך, מפעל, חלל ציבורי, הכנה מכנית היא הסטנדרט. בשוק קיימת מגמה להציע חומצה כי היא זולה ומהירה, והלקוח משלם את ההפרש בקילוף מוקדם.

איך יודעים שהרצפה מוכנה מספיק לפני שמתחילים פריימר?

חמישה תנאים חייבים להתקיים יחד. המשטח נקי מאבק ומשומן. הפרופיל אחיד לכל אורכו ורוחבו. אין איים מבריקים, כלומר אזורים צפופים שלא נפתחו. סדקים ופגמים מטופלים ומוכנים מחדש. הלחות בטווח שהמערכת שנבחרה מותאמת לו.

בדיקות מהירות שאפשר לבצע בשטח

מראה: אור אלכסוני על הרצפה חושף אזורים מבריקים שלא נפתחו, כי הם מחזירים אור אחרת מהחלק המחוספס. מגע: כפת יד על הבטון, אבק שנדבק לכף היד אומר שהשאיבה לא הושלמה. ספיגת מים: טיפת מים על המשטח צריכה להיספג. טיפה שעומדת על מקום מסוים אומרת ששם יש זיהום או סתימת נקבוביות, ושם בדיוק הפריימר לא ייכנס.

אם תנאי אחד מהחמישה לא מתקיים, לא מתחילים פריימר. מתקנים וחוזרים לבדיקה.

מהן הטעויות הכי נפוצות בהכנת רצפה לאפוקסי שגורמות לקילופים ובועות?

ארבע הטעויות שחוזרות על עצמן, לפי סדר התדירות שאנחנו פוגשים בשטח. דילוג על הכנה מכנית מלאה, בדרך כלל מלחץ זמן או מחיר. אבק ליטוש שנשאר על המשטח כי השאיבה או הניקוי לא הושלמו, ואז הפריימר נדבק לאבק ולא לבטון. התעלמות מלחות, בעיקר ברצפות על קרקע. ציפוי מעל לייטנס או מעל שכבה חלשה שלא הוסרה.

שימו לב ששלוש מתוך ארבע הן טעויות של חיסכון. לא של טכנולוגיה חסרה או חומר לקוי. מניעת התקלפות אפוקסי ומניעת בועות מתחילות בהחלטה כמה זמן להשקיע בשלב שאף אחד לא יראה בצילומים.

בועות, אגב, הן תמיד לחות או טמפרטורה. בועה היא גז שנלכד, ומקורות הגז ברצפה הם אדי לחות שעולים או אוויר שנכלא בפורים שלא מולאו. בדקו את שניהם לפני שמאשימים את מוט הערבוב.

תוך כמה זמן אפשר לעבור משלב הפריימר לשכבת האפוקסי?

כל מערכת אפוקסי מוגדרת עם חלון הדבקה בין שכבות: פרק הזמן שבו השכבה הקודמת כבר התקשת מספיק כדי לעבוד עליה, אך עדיין לא התקשה עד כדי סתימת הקשרים הכימיים בין השכבות. תמיד עובדים לפי מפרט המערכת הספציפית ולא לפי זיכרון מפרויקט קודם, כי נוסחאות שונות מתנהגות אחרת.

מה קורה אם חורגים מהחלון: ההדבקה בין השכבות נחלשת, ואז נדרשת הכנה בין שכבתית מחדש, השחזה קלה וניקוי, לפני שממשיכים. חיסכון של יום המתנה הופך ליום עבודה נוסף בדיוק ברגע הכי לחוץ.

אחרי שהפריימר יבש בתוך החלון, ניתן להמשיך למגוון שיטות יישום, בהתאם לסוג מערכת אפוקסי ציפוי רצפות ביציקה וצביעה שנבחרה.

האם צריך שכבת הגנה עליונה אחרי אפוקסי ואיך זה קשור להכנת התשתית?

שכבת הגנה עליונה, לרוב פוליאוריתן, מוסיפה עמידות בשחיקה, בשריטות ובקרינת שמש. אבל היא לא מתקנת כלום מתחתיה. שכבה עליונה יושבת על האפוקסי, האפוקסי על הפריימר, הפריימר על הבטון. אם הבטון לא הוכן נכון, כל המערכת נכשלת יחד, מלמטה למעלה, בלי קשר לאיכות הגימור.

בשל השטחים העצומים בקניונים ובמחסנים מסתפקים מזמיני העבודה, בשל המחיר, במערכות דקיקות ולא תמיד עם שכבת גימור. שכבה דקה ורגישה לפגיעות מכניות. במפעלים ובמחסנים הבעיה קטנה יותר כשעובדים בעובי נכון מלכתחילה.

הכנת רצפה לאפוקסי לבית לעומת מפעל ומוסך, מה משתנה בדרישות?

בתעשייה הרצפה סופגת עומסים, מלגזות, כימיקלים, שטיפות חמות. לכן במפעלים ומחסנים בוחרים לרוב פתרון של רצפת אפוקסי לתעשייה שמותאמת לעומסים ולשחיקה, וההכנה בה מחמירה יותר: הכנה מכנית מלאה, פריימר בעובי מתאים, מילוי פורים מבוקר.

בפרויקט של רצפת אפוקסי לבית פרטי הדגש עובר להחלקה, לגימור ולעמידות ב-UV. ההכנה עצמה לא מתקלקלת, כי בטון בריא נדרש בשני המקרים, אבק ושומן לא מתקבלים גם בסלון. מה שמשתנה הוא המערכת שמעל הפריימר.

במוסך הביתי נפגשות שתי העולמות: רצפת ישיבה על קרקע עם סיכון לחות, וגריז של שנים. שם ההכנה צריכה להיות קבלנית גם אם הלקוח פרטי.

כמה זמן לוקחת הכנת רצפה לאפוקסי בפועל?

תלוי בארבעה משתנים: מצב הבטון, היקף התיקונים, שיטת ההכנה שנבחרה, וזמני הייבוש בין שלבים. רצפה חדשה ונקייה בשטח בינוני היא עבודה של ימים בודדים. רצפה תעשייתית ותיקה עם ציפוי ישן, סדקים וכתמי שמן יכולה להיות שבוע עבודה לפני שנוגעים בצבע בכלל.

זה השלב שלא מקצרים. יום שנחסך בהכנה חוזר כחודש השבה בשירות אחרי כישל. קילוף מלא, הסרה מכנית של הציפוי שנכשל, הכנה מחדש מההתחלה, ורצפה מושבתת כל הזמן הזה.

לפני שמתכננים תקציב כדאי גם להבין את המחיר למ״ר לציפוי אפוקסי, כדי לתאם ציפיות מול היקף ההכנה הנדרש.

הכנת רצפה לאפוקסי היא ההבדל בין מערכת שעובדת שנים לבין ציפוי שמתקלף בעונה הראשונה. הבטון צריך להיות נקי, חזק, פתוח, יבש במידה, ומופריים בחומר שמתאים לתנאים שנמדדו בפועל. דנבר, יצרנית ישראלית של מערכות אפוקסי ופוליאוריתן מעל שלושים שנה, מלווה קבלנים ולקוחות פרטיים בהתאמת המערכת לתשתית. אם יש ספק לגבי מצב הרצפה שלכם, התייעצו עם גורם מקצועי לפני שמתחילים.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

ציפוי רצפות אפוקסי אפוקסידן פלור 100%

לרכישה

נגד החלקה דנברגלוס פלור אנטיסליפ

לרכישה

אפוקסי עמיד כימיקלים 3308 אפוקסידן אלסטיק

לרכישה

שיש מלאכותי חידוש מטבח ורצפה באפוקסי

לרכישה

שאלות נפוצות

על חברת דנבר

דנבר צבעים וציפויים ישראל היא יצרנית ישראלית של צבעים, ציפויי אפוקסי ופוליאוריתן, חומרי איטום, דבקים, בידוד תרמי וכימיקלים לתעשייה, לשוק המוסדי ולשוק הביתי, עם מעל 30 שנה בתחום. המפעל בשדרות, בהנהלת ד"ר יבגניה בלן וברוך קוגן.

החברה מחזיקה בתו תקן ISO 9001-2015 של מכון התקנים הישראלי, ומייצרת מוצרים לפי תו תקן ישראלי וכן צבעים צבאיים לפי MIL-SPEC של משרד ההגנה האמריקאי. בין הלקוחות: משרד הביטחון, חברת החשמל, מקורות, אינטל, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אלביט וקופת חולים כללית.

מחלקת המחקר והפיתוח פיתחה, בין היתר, צבעי ננו לבידוד תרמי של מבנים וחדרי קירור והקפאה, צבעים לחום גבוה עד 960 מעלות, צבעים ודבקים מוליכי חשמל, אפוקסי אנטיסטטי, צבעים תופחים נגד אש להגנה על פלדה ועץ, ומערכות אפוקסי ופוליאוריתן לציפוי רצפות תעשייה ואולמות ספורט. לייעוץ טכני: 08-9960794