מדריך עבודה עם שרף אפוקסי

בדקתם למחרת את יציקת האפוקסי ומצאתם שהיא לא יצאה כמו שתכננתם? יציקה היא תהליך כימי מדיד, ותוצאה שקופה ומפולסת תלויה בשליטה ביחסי המשקל, באופן הערבוב ובטמפרטורת החדר ולא במזל. בועות באפוקסי, עכירות על פני השטח ושכבה שנשארת דביקה שבועות נובעות ברוב המקרים מחריגה מכללי העבודה הבסיסיים ולא מחומר פגום. איך עובדים עם אפוקסי לפי סדר קבוע? מכינים את הסביבה והתשתית, מחשבים יחס ערבוב, עומדים בזמני העבודה והיציקה ומאפשרים ריפוי מלא שמתאים לאקלים בישראל. הידע המובא כאן נשען על ניסיון מעשי בפיתוח מערכות פולימריות במפעל של חברת דנבר בשדרות, והוא נועד לעזור לכם להגיע לתוצאה צפויה ומקצועית.

מוצרים נבחרים

אפוקסי פוליאוריתן גמיש רב עובי

לרכישה

אפוקסי 331 RUST BLOCK אפוקסידן רב עובי

לרכישה

אפוקסי אפוקסידן עליון HD רב עובי

לרכישה

צבע לבריכת שחייה אפוקסי אפוקסידן דנגל

לרכישה

איך עובדים עם אפוקסי בצורה נכונה מההכנה ועד הגימור?

עובדים נכון עם שרף אפוקסי לפי סדר פעולות קבוע, בלי לדלג על אף שלב. תחילה מכינים את סביבת העבודה, מפלסים את המשטח ומוודאים שהוא נקי לחלוטין. בשלב השני שוקלים במדויק את רכיב A ואת רכיב B לפי יחס הערבוב המוגדר במפרט המערכת. בשלב השלישי מערבבים לאט וביסודיות בשיטת שני כלים, כדי שהתערובת תהיה אחידה לגמרי. בשלב הרביעי יוצקים את התערובת בשכבות מבוקרות ומטפלים מיד בבועות אוויר שעולות לפני השטח. בשלב החמישי מניחים לחומר להגיע לריפוי מלא בסביבה נקייה מאבק ומוגנת משינויי טמפרטורה קיצוניים.

שרף אפוקסי דו רכיבי אינו מתייבש מהתנדפות של מים או ממיסים כמו צבע רגיל. ההתקשות מבוססת על תגובת שרשרת בין שרף אפוקסי לבין מקשה פוליאמיני. אם היחס בין הרכיבים שגוי או שהערבוב אינו אחיד, חלק מהמולקולות יישארו ללא חיבור כימי. המשטח יישאר רך ולא יתקשה לעולם, גם אם תמתינו חודשים. רוב הכשלים מתחילים ברשלנות בשלב ההכנה והמדידה, ולכן דיוק בשלבים המוקדמים קובע את עמידות המוצר הסופי.

מה צריך להכין לפני שמתחילים לעבוד עם אפוקסי?

לפני פתיחת המכלים חייבים לארגן את כל הציוד במרחק נגיעה. ברגע שהשרף והמקשה נפגשים, השעון הכימי מתחיל לפעול וזמן העבודה מוגבל. אם תתחילו לחפש כלי מדידה או מבער לאחר תחילת התגובה, החומר יתחמם ויהפוך לצמיגי מדי לעבודה תקינה.

משטח העבודה חייב להיות מפולס לחלוטין עם פלס בנאים, משום שאפוקסי מתפלס מעצמו, זולג לצד הנמוך ויוצר עובי לא אחיד. מתחת לתבנית מניחים יריעת פוליאתילן או משטח סיליקון שאינם נדבקים לשרף במקרה של גלישה. חובה להכין כיסוי קשיח נגד אבק, כי כל גרגיר אבק שנוחת על שכבה טרייה יפגע בברק ובשקיפות. הכינו משקל דיגיטלי מאופס שמודד בדיוק של גרם אחד לפחות, שני כלי ערבוב נקיים מפוליפרופילן ומקלות בחישה שטוחים בעלי פינות ישרות. להגנה אישית צריך כפפות ניטריל, משקפי מגן ומסכת נשימה עם מסננים לחומרים אורגניים. אם משטח העבודה לא יציב ומפולס, אל תתחילו ביציקה.

באיזו טמפרטורה ובאיזו לחות כדאי לעבוד עם אפוקסי?

הכי טוב לעבוד עם אפוקסי בטמפרטורת חדר יציבה ובלחות יחסית נמוכה ככל האפשר. חום גבוה מקצר את זמן העבודה באופן דרסטי ועלול לגרום לרתיחה של החומר, ואילו קור מאט את תגובת הריפוי ומעלה את צמיגות השרף לרמה שמונעת יציאת בועות אוויר. בקיץ במישור החוף הלחות הכבדה מקשה מאוד על העבודה. עדיף לעבוד בחדר סגור וממוזג שהטמפרטורה בו מבוקרת ולא במרפסת, במחסן פתוח או בחצר. בנתוני הלחות של השירות המטאורולוגי רואים איך היא מזנקת באזורי הארץ השונים בשעות הערב והבוקר לרמות שעלולות לפגוע בפילמור.

איך הקור משפיע על הצמיגות ועל הבועות?

כשטמפרטורת החדר או החומר יורדת מתחת לרמה המומלצת בהוראות המערכת, צמיגות השרף עולה והוא הופך סמיך ודמוי דבש. במצב זה, כושר הפילוס העצמי נפגע ובועות אוויר שנלכדו בזמן הערבוב אינן מצליחות לצוף אל פני השטח ולהשתחרר. הקור גם מאט מאוד את התגובה הכימית, ולכן ההתקשות נמשכת זמן רב והשטח נשאר חשוף לאבק ימים שלמים.

כיצד חום מקצר את זמן העבודה ומאיץ את התגובה האקסותרמית?

תגובת החיבור בין אפוקסי למקשה היא אקסותרמית, כלומר פולטת חום. כשהסביבה חמה, החום מאיץ את התגובה, והתגובה המהירה מייצרת עוד חום בתוך הכלי. כך מתקצר זמן העבודה לדקות ספורות, והחום מצטבר מהר במיוחד בכלי צר ועמוק. במקרים חמורים התערובת עלולה להעלות עשן, להיסדק בתבנית ולהתעוות לחלוטין.

מדוע לחות פוגעת בשקיפות?

לחות גבוהה באוויר מגיבה עם רכיב המקשה על פני השטח של היציקה לפני השלמת הריפוי. תגובה זו יוצרת תוצר לוואי שומני או קרומי שמייצר עכירות, מראה חלבי ואובדן ברק מוחלט. באפוקסי קריסטלי שנועד להיות שקוף לחלוטין, כל לחות שנספגת בשכבה העליונה תיראה כמו שריטות דקות או ערפל שאי אפשר להסיר בלי ליטוש עמוק.

מאיפה לוקחים את יחס הערבוב הנכון לפי משקל או לפי נפח?

את יחס הערבוב של מערכת אפוקסי קובעים מהנדסי הפיתוח שלה לפי המשקל המולקולרי של הרכיבים. אין שום יחס אוניברסלי שמתאים לכל סוגי האפוקסי, ואסור לנחש יחסים או להחליף בין שיטת משקל לשיטת נפח. שרף אפוקסי כבד ודחוס יותר מרוב סוגי המקשים, ולכן יחס של 100 ל-50 לפי משקל שונה לחלוטין מאותו יחס הנמדד בנפח בכוס שנתות.

אם המפרט הטכני דורש שקילה, משתמשים אך ורק במשקל דיגיטלי מאופס. אם המפרט מתיר עבודה לפי נפח, נעזרים בכוסות מדידה מדורגות בעלות שנתות מדויקות וקוראים את המדידה בגובה העיניים. אחד מקיצורי הדרך המזיקים ביותר בשוק הוא הוספת מקשה מעבר ליחס המותר מתוך מחשבה שהחומר יתקשה מהר יותר. כך נשארות מולקולות מקשה בלי מולקולת שרף להיקשר אליה, ומתקבל משטח שנותר רך, פגיע לשריטות ודביק למגע.

באיזו שיטה מערבבים אפוקסי כדי שלא יישאר דביק?

יציקה תקינה מתחילה בערבוב נכון. מערבבים לאט ובקצב קבוע, בלי להכניס אוויר מיותר לתערובת. ערבוב מהיר ואגרסיבי בעזרת מקדחה במהירות גבוהה מקציף את השרף, מחדיר מיליוני מיקרו-בועות שקשה לחלץ, ומשאיר כיסים של חומר לא מעורבב בפינות הכלי.

עד מתי מערבבים ומה מחפשים בעין?

משך הערבוב נקבע תמיד לפי הוראות היצרן של המערכת הספציפית. בזמן הערבוב בוחשים בתנועות איטיות בצורת הספרה שמונה, תוך כדי גירוד יסודי של תחתית הכלי ודפנותיו. בתחילת הערבוב נראה החומר מעורפל, עם פסים וחוטים גליים שמעידים על חוסר אחידות. מפסיקים רק כשהתערובת צלולה לגמרי ואין בה פסים שנראים לעין.

ממה מגינה שיטת שני כלים על היציקה?

בשיטת שני כלים מערבבים את שני הרכיבים בכלי הראשון במשך מחצית מהזמן המוגדר, ולאחר מכן יוצקים את כל התכולה לכלי שני נקי לחלוטין. בכלי השני ממשיכים לערבב עם מקל נקי עד לסיום הזמן הנדרש. שלב זה מונע כניסה של שרף או מקשה בלתי מעורבבים שנצמדו לדפנות הכלי הראשון אל תוך התבנית. מי שמדלג על שיטה זו מגלה לעיתים קרובות אזורים שלא התקשו כלל בקצוות היציקה.

כמה זמן עבודה יש אחרי ערבוב אפוקסי ולמה זה משנה?

בשפה המקצועית קוראים לזמן העבודה Pot Life, וזה פרק הזמן שבו התערובת עדיין נוזלית ואפשר למזוג ולפלס אותה ולשחרר ממנה בועות. חלון זה מתקצר ככל שהטמפרטורה עולה, וככל שמסת החומר בכלי גדולה יותר. ליטר אפוקסי שנשאר בדלי עמוק וצר ירתח בתוך זמן קצר, בעוד שאותה כמות שתישפך למגש רחב ורדוד תישאר נוזלית לזמן ממושך בהרבה.

לאחר סיום זמן העבודה החומר נכנס למצב ג'ל. במצב זה השרף מתחיל להיקשר ולהפוך לצמיגי וגושי. אם תנסו לגעת בו, להוסיף חומר או להעביר עליו מבער בשלב הג'ל, תהרסו את המרקם באופן בלתי הפיך ותיצרו גלים ועיוותים שאינם ניתנים לתיקון. תכננו את סדר הפעולות מראש כך שכל המזיגה תסתיים בתוך המחצית הראשונה של זמן העבודה של המערכת.

מה זה אפוקסי קריסטלי ולמה הוא דורש עבודה נקייה במיוחד?

אפוקסי קריסטלי הוא שרף ייעודי בעל שקיפות אופטית גבוהה במיוחד וצמיגות נמוכה, שפותח כדי להעניק גימור צלול המזכיר זכוכית מוצקה. הוא משמש לייצור תכשיטים, מגשים, יציקות אמנותיות ושכבות עמוקות בריהוט. בגלל הצלילות שלו בולט לעין כל פגם, קטן ככל שיהיה. גרגר אבק, שערה זעירה או עכירות קלה שלא מורגשים באפוקסי פיגמנטי או תעשייתי יהרסו יציקה שקופה לחלוטין. מי שמתחיל ביצירה ורוצה להעמיק ימצא את מגוון היישומים האמנותיים במדריך לאפוקסי קריסטלי. ניקיון הסביבה וחיטוי הכלים הם תנאי סף לקבלת ברק מושלם.

אפשר לצקת אפוקסי קריסטלי בלי בועות?

יציקה נקייה מבועות מתחילה במניעה ולא בניסיונות תיקון לאחר מעשה. שרף אפוקסי קריסטלי איכותי מנוסח עם תוספים לשחרור בועות, אך עדיין נדרשת טכניקת מזיגה נכונה כדי שלא לכלוא כיסי אוויר. מוזגים את התערובת מגובה נמוך מאוד, סנטימטרים ספורים מעל פני התבנית, בזרם דק וקבוע. נפילה חופשית של השרף מגובה רב לוכדת אוויר בדיוק כמו מים שנמזגים בכוח לתוך כוס. לאחר המזיגה ממתינים מספר דקות כדי לאפשר לבועות הנותרות לעלות אל פני השטח, ורק אז מעבירים מעל היציקה במהירות פן ייעודי או מבער גז ממרחק בטוח. החום שובר את מתח הפנים של הנוזל ומפוצץ את הבועות באופן מיידי.

מדוע מזיגה בזרם דק מגובה נמוך מפחיתה בועות?

מזיגה בזרם דק ורציף בפינה אחת של התבנית מאפשרת לחומר להתפלס מעצמו לאט ולדחוף את האוויר החוצה לפניו. כשהחומר זורם ברצף וללא ניתוקים, הוא אינו לוכד בועות בין השכבות. אל תגרדו לעולם את שאריות החומר מדפנות כלי הערבוב אל תוך היציקה הסופית, משום שבדפנות תמיד יש שאריות לא מעורבבות או בועות דחוסות שיהרסו את האחידות.

מתי בועות מגיעות מהתבנית ולא מתהליך הערבוב?

אם אתם מבחינים בבועות שממשיכות להיווצר שעה ארוכה לאחר המזיגה, מקורן אינו בערבוב אלא באוויר שנפלט מחיבורי התבנית או מנקבוביות של חומר שהוטבע בפנים. תבניות סיליקון שחוקות או תבניות עץ שלא נאטמו כראוי פולטות גזים שנלכדים בשרף הצמיגי ואינם מספיקים לעלות לפני השטח לפני ההתקשות.

למה יש בועות באפוקסי ומה המקור השכיח ביותר?

הופעת בועות היא התקלה הנפוצה ביותר ביציקות שקופות. כדי למנוע אותה צריך קודם לזהות את דפוס הבועות. אם מופיעות מיליוני בועות זעירות שנראות כמו ענן אטום בתוך היציקה, מדובר בערבוב אגרסיבי מדי או בעבודה בטמפרטורה נמוכה שהעלתה את צמיגות החומר ומנעה ממנו לשחרר גזים. אם הבועות גדולות ומרוכזות סביב אלמנט מוטבע, מקורן בלכידת אוויר סביב צורות גיאומטריות מורכבות. אם בועות ממשיכות לבעבע מתחתית התבנית שעות לאחר היציקה, מקורן בתשתית נקבובית שלא נאטמה. תמיד עדיף למנוע בועות מראש מאשר להסתמך על חימום שטח בלבד, שאינו חודר לעומק היציקה.

כיצד מונעים בועות באפוקסי כשעובדים עם עץ או חומר נקבובי?

עץ, בטון, אבן וגבס נקבוביים ומכילים כמויות עצומות של אוויר ולחות בתוך הסיבים. כשיוצקים עליהם שרף אפוקסי נוזלי, החומר חודר לתוך הנקבוביות ודוחק את האוויר כלפי מעלה. אוויר שנלכד בנקבוביות העץ בעומק היציקה לא ישתחרר. הבועות ממשיכות לעלות בזמן שהשרף הופך לג'ל, ונלכדות לתמיד כפגמים עכורים סביב העץ. כדי למנוע את זה אוטמים את העץ היטב בשכבת סגירה ייעודית לפני היציקה הראשית.

מהי שכבת סגירה ומתי מיישמים אותה?

שכבת סגירה היא מריחה דקה של אפוקסי או פריימר חודר בעזרת מברשת על כל שטח העץ, בדגש על חתכי הקצה שבהם סיבי העץ פתוחים לחלוטין. במשטחים נקבוביים אפשר להשתמש בפריימר דליל כמו אפוקסידן פלור פריימר לחדירה עמוקה ונעילת הסיבים, או במוצר ייעודי כמו אפוקסידן פלור פריימר 450 אם יש חשש ללחות שיורית בעץ. ממתינים שהשכבה הדקה תתמצק ותגיע למצב שבו היא יבשה למגע, ורק אז מבצעים את יציקת הנפח הראשית.

אילו טעויות נפוצות באיטום מחזירות בועות?

טעות שכיחה היא מריחת שכבת סגירה עבה מדי שנשארת רטובה, או יציקה על שכבה שעדיין פולטת גזים. יש גם מי שמפספס סדקים זעירים, עיניים בעץ או את תחתית הלוח שנוגעת בתבנית. כל נקודה שלא נאטמה במאה אחוזים תשמש נתיב בריחה לאוויר שיפרוץ אל תוך השרף הנוזלי.

כמה זמן ייבוש אפוקסי נדרש עד שהוא יבש למגע ועד ריפוי מלא?

רבים מבלבלים בין "יבש למגע" ל"ריפוי מלא". אפוקסי עשוי להרגיש קשיח וקר למגע לאחר יממה אחת, אך המבנה המולקולרי שלו עדיין לא השלים את תהליך ההצטלבות הכימית. פילמור סופי לחוזק מכני ועמידות כימית ותרמית מרבית דורש זמן ממושך יותר בהתאם להוראות היצרן של המערכת. אם תעמיסו עליו משקל כבד, תשייפו או תלטשו אותו או תחשפו אותו למים מוקדם מדי, הוא ישקע ויישארו על פניו עיוותים וסימנים בלתי הפיכים.

למה האפוקסי נשאר דביק ואיך מתקנים אותו?

אפוקסי שנשאר דביק או רך לאחר חלוף זמן הייבוש המוגדר מעיד על טעות בביצוע. בדרך כלל הסיבה היא יחס ערבוב שגוי או ערבוב לא אחיד. אם היחס בין השרף למקשה לא חושב במדויק במשקל דיגיטלי, או שנלקח מקשה בכמות גדולה או קטנה מדי, התגובה הכימית נעצרת. גם שכבה דקה נשארת אז דביקה, ובמשטחים גדולים הנזק כפול. שרף שאינו מעורבב לא יתקשה לעולם, משום שחסר לו הבסיס הכימי לפילמור.

אין שום דרך "לרפא" שכבה דביקה שנוצרה בגלל יחס שגוי בחימום נוסף או בייבוש בשמש. הדרך היחידה היא להסיר את כל החומר הפגום. מגרדים את השכבה הדביקה בשפכטל ומנקים את המשטח בממס מתאים להסרת שאריות שומניות כמו דגריזר 3000. אחר כך משייפים קלות את התשתית המוצקה שנחשפה ויוצקים מחדש, במשקל מדויק ובערבוב בשיטת שני כלים.

לפי מה מבחינים בין טעות ביחס לבין ערבוב לקוי?

מבחינים ביניהם לפי האופן שבו הדביקות מפוזרת על פני השטח. אם המשטח כולו רך, גמיש או דביק באופן אחיד לחלוטין, הכשל נובע מסטייה ביחס המדידה או מעבודה בטמפרטורה נמוכה במיוחד. אם יש אזורים קשים ומבריקים ולצידם כתמים דביקים מקומיים, מדובר בערבוב לקוי שלא אסף את החומר מדפנות הכלי.

באילו תיקונים אסור לנסות להציל משטח דביק?

אל תמרחו שכבת מקשה נקי על גבי משטח דביק במחשבה שהוא ייספג פנימה ויתקן את היחס. פעולה זו תיצור שכבה צהובה, עכורה וסדוקה. אסור גם לצקת שכבת אפוקסי חדשה ישירות על גבי משטח דביק מבלי להסירו, משום שהשכבה הרכה שמתחת תמנע הידבקות ותגרום להתקלפות ולהיפרדות השכבות של היציקה כולה בהמשך הדרך.

ממה נגרמות עכירות והצהבה באפוקסי שקוף?

עכירות במשטח שקוף נובעת בדרך כלל מלחות גבוהה בזמן היישום, מזיהום שמנוני או ממים שנכנסו לתערובת. תגובה בין לחות האוויר למקשה יוצרת שכבה של קרבמטים המעניקה למשטח מראה חלבי אטום. סיבה נוספת היא רתיחה עקב יציקה עבה מדי, שיוצרת גלי חום ומיקרו-סדקים שפוגעים במעבר האור. הצהבה לעומת זאת נגרמת כתוצאה מחשיפה לקרינת שמש אולטרה-סגולה, מחום קיצוני בעת התגובה הכימית, או משימוש במערכת אפוקסי שאינה מכילה מייצבי קרינה מתקדמים. כדי לצמצם את התופעות האלה, עבדו בסביבה מבוקרת והגנו על מוצרים שקופים מקרינת שמש ישירה.

באילו פרויקטים חובה לצקת בשכבות?

יציקה בשכבות נדרשת בכל פרויקט שבו העובי המתוכנן עולה על העובי המרבי המותר ליציקה בודדת בהוראות המערכת. העקרונות האלה נכונים לכל סוג של יציקת אפוקסי, משכבה דקה של ציפוי ועד ליציקות עמוקות. יציקה עבה מדי של שרף המיועד לשכבות דקות תגרום לתגובה אקסותרמית אלימה, להרתחה של החומר, לעיוות התבנית ולהופעת סדקים עמוקים. כשיוצקים בשכבות, החום משתחרר בהדרגה והחומר מתפלמר בקצב מבוקר.

באיזה שלב יוצקים את השכבה השנייה?

הזמן הנכון לשכבה השנייה מגיע כשהשכבה הראשונה הפכה לג'ל מוצק, במרקם של גומי קשיח. כשלוחצים בכפפה על פני השטח נותרת טביעת אצבע קלה, אך שום חומר אינו נדבק לכפפה. במצב זה נוצר חיבור כימי מושלם בין השכבות ללא צורך בשיוף ביניים. בפרויקטים עמוקים של ריהוט עץ, כדאי לבחור מערכת איטית ייעודית כמו אפוקסי קריסטלי לשולחנות שמאפשרת מעבר חום הדרגתי ושליטה מרבית בתהליך.

מתי נדרש להמתין לעצירה מלאה ולבצע שיוף?

אם פספסתם את חלון היציקה והשכבה הראשונה התקשתה לחלוטין והפכה לחלקלקה, אסור לצקת עליה ישירות. במצב זה אין עוד קשרים כימיים פתוחים, והשכבה השנייה לא תידבק ותתקלף בעתיד. המתינו לייבוש מלא ושייפו את כל השטח בנייר לטש גס, כדי שהשריטות יעגנו את השכבה הבאה. אחר כך שאבו היטב את האבק, נקו באלכוהול טהור ורק אז המשיכו ביציקה.

אילו כללי בטיחות חובה להכיר כשעובדים עם אפוקסי?

בחשיפה חוזרת עלולים שרף אפוקסי ומקשים על בסיס אמינים לגרום לאלרגיות קשות, לגירויים בעור ולנזק למערכת הנשימה. העבודה מחייבת תמיד כפפות ניטריל עבות, שכן כפפות לטקס נמסות במגע עם רכיבים פולימריים מסוימים ואינן מספקות הגנה. אם חומר נוגע בעור, שטפו אותו מיד במים וסבון ולא בממיסים אורגניים כמו טינר או אצטון, שמחדירים את הרעלים עמוק יותר אל מחזור הדם. בחלל העבודה חייב להיות אוורור מאולץ. בעת ליטוש של אפוקסי יבש נוצר אבק דק ביותר שמסוכן לשאיפה, ולכן חובה להרכיב מסכת אבק תקנית ומשקפי מגן אטומים. הנחיות מקיפות לעבודה בטוחה, כולל הדרישות לגיהות ולמיגון אישי, מרוכזות בהנחיות הבטיחות לסדנאות. המידע כאן אינו מחליף את המפרט הטכני של כל מוצר, וחובה לנסות כל חומר קודם על דוגמה קטנה לפני פרויקט מלא.

מאילו טעויות נפוצות באפוקסי כדאי להימנע?

המכשול העיקרי של מתחילים הוא חוסר סבלנות וניסיון לקצר זמנים על חשבון השלבים הכימיים. טעות נפוצה היא מדידה לפי העין ללא משקל דיגיטלי, מה שמבטיח כשל כמעט ודאי בהתקשות החומר. טעות נוספת היא שימוש במקלות ערבוב עגולים שאינם מגרדים את הדפנות הישרות של כלי המדידה. הנטייה לחמם את פני השטח בעוצמה גבוהה מדי עם מבער גז במרחק אפסי שורפת את השרף, משאירה גלים צהובים ולוכדת פיח בתוך השכבה השקופה. כדי למנוע טעויות, עבדו לפי רשימת תיוג מסודרת. הכינו את התבנית ובדקו אטימות ונזילות עם סרט איטום ייעודי, כיילו את המשקל והגדירו את זמני המזיגה, ואל תזיזו את התבנית ממקומה עד להשגת ריפוי מלא.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

צבע לבריכת אינטקס אפוקסי וצבע לבריכות דגים

לרכישה

אפוקסידן פלור פריימר שקוף חודר

לרכישה

אפוקסי למגולוון ווש פריימר

לרכישה

אפוקסי אנטירוסט ממיר חלודה אפוקסידן יסוד

לרכישה

שאלות נפוצות על עבודה עם אפוקסי

האם אפשר להוציא בועות מאפוקסי אחרי שהחומר התקשה?

לאחר שהאפוקסי סיים את תהליך הפילמור והפך למוצק, אי אפשר לחלץ ממנו בועות כלואות בחום או בוואקום. הדרך היחידה לתקן את המצב היא ללטש את המשטח עם נייר לטש עד לעומק שבו הבועות נפתחות לחלוטין. לאחר מכן מנקים היטב את האבק ויוצקים שכבת כיסוי שקופה חדשה שממלאת את החללים ומחזירה את הברק והשקיפות.

האם מותר לשנות יחס שרף ומקשה כדי לזרז ייבוש?

חל איסור מוחלט לשנות את יחס הערבוב בין רכיב A לרכיב B. הוספת עודף מקשה לא תזרז את ההתקשות אלא תשבש את המבנה המולקולרי ותשאיר את היציקה דביקה ורכה לצמיתות. מדידה שגויה של רכיב B. בריפוי סופי המשטח יישאר רך. אם רוצים לקצר את זמני העבודה וההתקשות, בוחרים מערכת אפוקסי מהירה המיועדת לכך מראש.

למה האפוקסי יצא עכור או חלבי רק אחרי כמה שעות?

התפתחות עכירות בשעות שלאחר היציקה נובעת לרוב ממפגש בין לחות גבוהה באוויר לבין רכיב המקשה הפעיל, תופעה הידועה כהזעה אמינית. סיבה נוספת היא ירידה חדה בטמפרטורת החדר במהלך הלילה מתחת לסף הריפוי המומלץ. עבודה בחדר ממוזג ויבש מונעת את התופעה לחלוטין.

מה עושים אם חלק מהיציקה התקשה וחלק נשאר דביק?

מצב שבו אזורים מסוימים קשים ואזורים סמוכים נותרים דביקים מעיד על ערבוב לקוי ואי שימוש בשיטת שני הכלים. מגרדים את כל החומר הרך והדביק עד להגעה לשכבה יציבה לחלוטין. לאחר מכן מנקים את המקום עם מסיר שומנים מתאים, משייפים קלות את השוליים הקשים ויוצקים שכבת תיקון מעורבבת היטב.

איך להבטיח תוצאה מקצועית ועקבית בכל יציקה?

עבודה מקצועית עם שרף אפוקסי מחייבת היצמדות מדויקת למפרט היצרן, משקל דיגיטלי מכויל, ערבוב קפדני ושליטה בתנאי הטמפרטורה והלחות בסביבת העבודה. מי שמקפיד על הכללים הכימיים ומסרב לקיצורי דרך משיג משטחים צלולים, עמידים ומפולסים לאורך שנים. אם אתם עובדים על אלמנטים מינרליים חיצוניים, אפשר להגן על התשתיות בסילר ייעודי כמו סילוקסן 290 לעצירת לחות קפילרית סביב המבנה. להרחבת הידע המעשי בפתרון תקלות ובטכניקות יישום מתקדמות, מומלץ לקרוא את המדריכים והמאמרים בבלוג של דנבר המרכזים מפרטים מקצועיים לכל תחומי הציפויים והיציקות. פנו אלינו במייל denber@bezeqint.net או בטלפון 08-9960794 לקבלת ייעוץ טכני והתאמת המערכת הנכונה לפרויקט שלכם.

על חברת דנבר

דנבר צבעים וציפויים ישראל היא יצרנית ישראלית של צבעים, ציפויי אפוקסי ופוליאוריתן, חומרי איטום, דבקים, בידוד תרמי וכימיקלים לתעשייה, לשוק המוסדי ולשוק הביתי, עם מעל 30 שנה בתחום. המפעל בשדרות, בהנהלת ד"ר יבגניה בלן וברוך קוגן.

החברה מחזיקה בתו תקן ISO 9001-2015 של מכון התקנים הישראלי, ומייצרת מוצרים לפי תו תקן ישראלי וכן צבעים צבאיים לפי MIL-SPEC של משרד ההגנה האמריקאי. בין הלקוחות: משרד הביטחון, חברת החשמל, מקורות, אינטל, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אלביט וקופת חולים כללית.

מחלקת המחקר והפיתוח פיתחה, בין היתר, צבעי ננו לבידוד תרמי של מבנים וחדרי קירור והקפאה, צבעים לחום גבוה עד 960 מעלות, צבעים ודבקים מוליכי חשמל, אפוקסי אנטיסטטי, צבעים תופחים נגד אש להגנה על פלדה ועץ, ומערכות אפוקסי ופוליאוריתן לציפוי רצפות תעשייה ואולמות ספורט. לייעוץ טכני: 08-9960794