המדריך המלא לאפוקסי ליצירה

יציקה שנשארת דביקה, עכורה או מלאה בבועות אוויר היא תקלה נפוצה בסדנאות, גם כשנדמה לכם שעבדתם בדיוק לפי סרטון הדרכה ברשת. אפוקסי ליצירה לא מתנהג כמו צבע רגיל, והוא לא מתייבש מאידוי של מים או ממיסים. זו מערכת כימית תובענית שדורשת מדידה מדויקת, ערבוב קפדני ותנאי סביבה יציבים. במפעל דנבר בשדרות מייצרים מערכות ציפוי ויציקה תחת תקן ISO 9001-2015 במשך מעל שלושים שנה. הניסיון מלמד שכמעט כל פגם בפני השטח מתחיל בטעות בשלבים הראשונים של העבודה. מניעת בועות ועכירות, שליטה בפיגמנטים ותיקון של חומר שלא התקשה נשענים כולם על אותם עקרונות עבודה.

טעות קטנה במדידה עולה בחומרי גלם יקרים ובשעות עבודה שירדו לטמיון. כשמקפידים על הכללים הכימיים, מקבלים תוצאה צלולה ועמידה לשנים ארוכות.

מוצרים נבחרים

צבע לבריכת שחייה אפוקסי אפוקסידן דנגל

לרכישה

צבע לבריכת אינטקס אפוקסי וצבע לבריכות דגים

לרכישה

אפוקסידן פלור פריימר שקוף חודר

לרכישה

אפוקסי למגולוון ווש פריימר

לרכישה

מה זה אפוקסי ליצירה?

אפוקסי ליצירה הוא חומר דו רכיבי של שרף ומקשה, שמגיבים זה עם זה ויוצרים גוף מוצק, קשיח וצלול. רכיב A מכיל את השרף הבסיסי ורכיב B מכיל את המקשה, לרוב על בסיס אמינים ייעודיים שמתחברים לשרף ברמה המולקולרית.

ההתקשות אינה תהליך ייבוש אלא ריפוי כימי מלא. אין כאן אידוי של נוזלים אל חלל החדר, ולכן הנפח שנמזג לתבנית נשאר זהה לנפח שמתקבל בסיום הפעולה. כל מולקולה של שרף זקוקה לכמות מותאמת של מקשה כדי ליצור מבנה פולימרי יציב ובלתי הפיך. בלי הכמות הזאת השרף לא יתקשה מעצמו, גם לא בעוד שבוע.

מהמערכות האלה יוצקים תכשיטים זעירים ותחתיות, ועד שולחנות נגרות משולבים ופרויקטים מורכבים של אפוקסי לאמנות. קיימות פורמולציות שונות של שרף אפוקסי, וכל אחת מהן מותאמת לרמת שקיפות, לצמיגות שונה ולקצב תגובה מוגדר.

מה ההבדל בין אפוקסי ליצירה לבין אפוקסי לציפוי?

אפוקסי ליציקה מתוכנן לפעול בצמיגות נמוכה ובתגובה כימית איטית המתאימה למילוי נפחים עמוקים, ואילו אפוקסי לציפוי מיוצר בצמיגות גבוהה יותר כדי להתפלס בשכבות דקות ולהתקשות במהירות יחסית.

מי שמחליף בין שתי המערכות נכשל כמעט מיד. כשיוצקים חומר ציפוי בעובי של כמה סנטימטרים, נוצרת תגובה אקסותרמית חריפה. החום הפנימי מרתיח את הנוזל, והיציקה מסתיימת בהצהבה קשה, בעיוותים ובסדקים עמוקים. הוא פולט חום בתהליך הריפוי. ללא תלות בסוג התבנית.

מנגד, חומר יציקה שנמרח בשכבה דקיקה עלול להיכשל בכיוון ההפוך. בשכבה דקה מתפזר החום הפנימי מהר מדי, התגובה מתקדמת באיטיות מופרזת והמשטח עלול להישאר רך לאורך ימים רבים. ליציקות עבות כדאי לבחור מערכת שתוכננה לעומק, כמו ציפוי אפוקסי ליציקת שולחנות שמאפשר שליטה בטמפרטורת התגובה.

איך בוחרים אפוקסי ליצירה לפי סוג הפרויקט?

בחירת החומר נקבעת לפי עומק היציקה המתוכנן, שטח הפנים, זמן העבודה הדרוש וסוג המשטח או התבנית. אפוקסי קריסטלי נותן צלילות גבוהה במיוחד ועמידות טובה יותר להצהבה, ולכן הוא מתאים לעבודות עדינות שבהן המראה קובע את איכות התוצר.

יציקה לתבניות סיליקון מחייבת התחשבות בחום הנפלט כדי לא לפגוע בגמישות הסיליקון. לעומת זאת, יציקה על גבי משטחים טבעיים דורשת הידבקות מעולה ויכולת חדירה לתשתית.

אפוקסי קריסטלי נותן משטח צלול וחלק, אבל לכל מוצר יש עובי יציקה מקסימלי משלו. מי שקורא את המפרט לפני הרכישה חוסך כשלים יקרים שאי אפשר לתקן אחרי ההתקשות.

איך יודעים מה יחס ערבוב אפוקסי נכון ומה עדיף בין משקל לנפח?

את היחס הנכון קובע רק יצרן החומר, והוא מופיע על האריזה ובדפי הנתונים. אין יחס אוניברסלי בעולם השרפים. מי שמערבב מוצר אחד לפי ההרגלים ממוצר קודם מקבל לא פעם יציקה שנשארת רכה.

ההבדל בין שקילה למדידת נפח נובע ממשקל סגולי שונה של הרכיבים. לשרף ולמקשה יש כמעט תמיד צפיפות שונה. משום כך, יחס של שניים לאחד בנפח אינו שווה בשום אופן ליחס של שניים לאחד במשקל. אם המוצר דורש מדידה לפי משקל ואתם מודדים בכוס שנתות לפי סמ"ק, המערכת הכימית תצא מאיזון מוחלט. קצת מסורבל לשקול כל רכיב על גרם בודד, אבל זו הדרך הבטוחה לקבל קשיות מלאה.

משקל דיגיטלי ביתי שמודד ברמת דיוק של גרם אחד חוסך טעויות אנוש ואת הצורך לקרוא בעין את קו הנוזל. הקפידו לעבוד עם כלי מדידה נקיים ויבשים ללא שאריות מים. אל תחצו כמויות בעין ואל תנסו להעריך משקל ללא מכשיר מדידה מאופס. הנטייה הנפוצה בסדנאות להוסיף עוד מקשה כדי לזרז את התוצאה היא שגיאה כימית שמשאירה את החומר דביק. את היחס המדויק למוצר שלכם תמצאו במפרט, למשל באינדקס של מפרטים טכניים של דנבר המרכז את נתוני היישום המדויקים.

באיזו שיטה מערבבים אפוקסי ליצירה כדי שלא יישארו אזורים רכים?

מערבבים לאט ובקצב אחיד, מגרדים כל הזמן את הדפנות והתחתית, ולפני המזיגה לתבנית עוברים לשיטת הכוס הכפולה. אזורים רכים נוצרים כשמולקולות המקשה לא פוגשות את השרף, כי ערבבו רק במרכז הכוס.

בחישה אגרסיבית מדי מכניסה כמויות אדירות של בועות אוויר מיקרוסקופיות אל תוך הנוזל, שמתקשות לצוף החוצה ככל שהצמיגות עולה.

מהי שיטת כוס כפולה ולמה היא מצילה יציקות?

שיטת הכוס הכפולה מבטלת לחלוטין את הסיכון שחומר לא מעורבב מדפנות הכלי יישפך אל תוך התבנית הסופית. היא נראית אולי כמו בזבוז של כלי עבודה, אבל בפועל היא חוסכת לזרוק יציקות שלמות לפח.

בשלב הראשון מוזגים את הרכיבים לפי היחס המדויק לכוס הראשונה ומערבבים ארוכות תוך גירוד התחתית.

בשלב השני מעבירים את כל תכולת הכוס לכלי שני ונקי, בלי לגרד את השאריות מדופן הכלי הראשון.

בשלב השלישי מערבבים את הנוזל בכלי השני במקל בחישה נקי עוד דקה. כך התערובת נעשית אחידה, ולא נשארות בה נקודות חולשה שלא מתקשות.

באיזו טמפרטורה ולחות כדאי לעבוד עם אפוקסי ליצירה?

עובדים בחדר עם טמפרטורה יציבה ולחות אוויר נמוכה ככל האפשר. תנודות חום ולחות משפיעות באופן ישיר על צמיגות החומר ועל קצב התקדמות הריפוי הכימי.

טמפרטורה נמוכה מעלה את צמיגות השרף, והוא נעשה סמיך ומסרב לזרום, עד שבקור קיצוני נכלאות הבועות לצמיתות. לעומת זאת, חום סביבתי גבוה מקצר באופן קיצוני את זמן העבודה (Pot life) ומגדיל את הסיכון להתחממות יתר פנימית. לחות יחסית גבוהה באוויר מגיבה עם האמינים במקשה ויוצרת שכבה חלבית עכורה או פני שטח שמנוניים ודביקים.

בפועל, הפעילו מזגן בחלל העבודה כדי לייצב את התנאים, במיוחד באקלים הישראלי החם והלח. השאירו את מכלי החומר בחדר הממוזג שעות אחדות לפני תחילת הערבוב כדי שיגיעו לטמפרטורת החדר. ודאו שכלי העבודה והתבניות יבשים לגמרי מכל רטיבות.

גרף השפעת הטמפרטורה מציג בציר האופקי את הטמפרטורה מרמה קרה ועד חמה. עקומה אחת יורדת בתלילות וממחישה את קיצור זמן העבודה ככל שהחדר מתחמם. עקומה שנייה מציגה את הסיכון לבועות, שנמצא בשיאו בטמפרטורה קרה עקב צמיגות הנוזל ויורד בחום. הטווח המומלץ מצוי בנקודת האיזון המוגדרת במפרט הטכני של המוצר.

בעזרת מה מונעים בועות ביציקת אפוקסי?

מונעים כניסת אוויר מראש באמצעות ערבוב איטי, מזיגה בגובה נמוך בזרם דק ורציף לאורך דופן התבנית, וטיפול עדין במתח הפנים לפני שהחומר מסמיך. ניסיון לפוצץ בועות עמוקות בדיעבד נידון כמעט תמיד לכישלון.

ערבוב פזיז מזריק אוויר אל הנוזל, ומזיגה מהירה מגובה רב מייצרת מערבולות שלוכדות בועות חדשות. חימום מוגזם עם מבער עלול לחרוך את פני השטח, להצהיב את השרף ולקרוע תבניות סיליקון עדינות.

בעבודה עם תבנית סיליקון קטנה להכנת תכשיטים מומלץ לעבוד לפי סדר פעולות קבוע:

הניחו את התבנית על משטח מפולס לחלוטין ונקי מאבק.

מזגו את הנוזל בזרם דק לנקודה הנמוכה ביותר בתבנית ותנו לחומר להתפלס בקצב שלו.

המתינו מספר דקות כדי לאפשר לבועות הכלואות לעלות באופן טבעי אל פני השטח.

העבירו מצית טורבו או פן חם בתנועה מהירה ומרפרפת מעל פני השטח, במרחק בטוח, כדי לשבור את מתח הפנים ולשחרר את הבועות שצפו.

למה יוצאות בועות דווקא מעץ, אבן וחומרים נקבוביים?

חומרים נקבוביים כולאים בתוכם הרבה אוויר, וכשהאפוקסי חודר לנקבוביות האוויר נפלט ישירות לתוך הנוזל הצמיג. החום שנוצר בתגובה הכימית מחמם את האוויר שבתשתית, והוא מתרחב ועולה אל פני השטח.

צריך להבדיל בין בועות ערבוב לבין בועות מתשתית נקבובית. בועות ערבוב מפוזרות בצורה אחידה בכל נפח הנוזל ומופיעות מיד עם המזיגה. בועות תשתית נפלטות בשרשראות ארוכות ישירות מסיבי העץ או מחרירי האבן, לעיתים שעות אחרי המזיגה, כשהחומר כבר צמיג מכדי לשחרר אותן. יוצרים רבים מנסים לחסוך זמן ומדלגים על שכבת הסגירה של העץ, ונשארים עם בועות שאי אפשר לתקן.

הפתרון הוא למרוח מראש במברשת שכבת סגירה דקה על כל האזורים הנקבוביים, כי השכבה הזאת עוצרת את פליטת הגזים. בעץ יבש וצפוף הבעיה קטנה יותר. אם העץ לח או מכיל מעל 12% לחות, אל תצקו עליו אפוקסי בכלל. איטום יסודי של העץ לפני היציקה העיקרית מונע את הבועות החוזרות.

למה האפוקסי יוצא דביק או לא מתקשה אחרי 24 עד 72 שעות?

דביקות ממושכת או חוסר התקשות נובעים מיחס ערבוב שגוי או מערבוב לא אחיד, וגם מטמפרטורה נמוכה שעיכבה את הריפוי או מלחות שפגעה בקשרים הכימיים. מה שלא עבר ריפוי כימי תקין בשלבים הראשונים לא יתקשה מעצמו בחלוף הזמן.

אם המולקולות לא נקשרו זו לזו בזמן המיועד, החומר יישאר רך או גמיש ללא תלות במספר הימים שיחלפו.

מה אומר המקום שבו האפוקסי נשאר דביק?

דביקות נקודתית מעידה על חוסר אחידות בערבוב, כשנוזל שלא התערבב מדפנות הכוס נשפך לאזור מסוים בתבנית.

דביקות אחידה על פני כל השטח מצביעה על סטייה ביחס המדידה בין רכיב A לרכיב B או על טמפרטורת חדר נמוכה מדי שמנעה את הפעלת הריפוי.

דביקות בפני השטח העליונים בלבד נוצרת לרוב עקב לחות אוויר גבוהה שהגיבה עם המקשה ויצרה תפרחת אמינית.

חומר רך וגמיש בעומק היציקה נגרם בדרך כלל ממזיגת נפח שאינו מותאם למערכת או מקירור מהיר מדי של מסת היציקה.

האם אפשר לתקן אפוקסי דביק, ומה אסור לעשות בו?

אם הדביקות נובעת מכשל ביחס הערבוב או מאי התאמה כימית, התיקון היחיד הוא להסיר את כל החומר הפגום והרך עד לשכבה יציבה, ורק אז ליישם מחדש תערובת מדויקת. שום שכבת כיסוי לא תתקן כשל בבסיס.

כשמדובר בשכבה שלמה שלא התקשתה, מגרדים את כל החומר הרך באמצעות שפכטל, מנקים את השאריות בעזרת מטלית ספוגה בחומר ניקוי תעשייתי מתאים כמו דגריזר 3000, משייפים קלות את התשתית המוצקה ויוצקים תערובת חדשה ומאוזנת. אם מדובר בכתם נקודתי שטחי, מסירים רק את האזור הנגוע וממלאים מחדש.

לעולם אל תמרחו מקשה טהור על פני משטח דביק מתוך ניסיון לקשור את השרף העודף. פעולה זו תייצר משטח שרוף, דביק ועכור עוד יותר. אל תנסו גם למזוג שכבת אפוקסי עליונה מעל חומר רך מתוך מחשבה שהיא תאטום אותו. החומר הלא מוקשה שמתחת ימשיך לפלוט תרכובות, יגרום לתזוזות תרמיות ויוביל להתנתקות של השכבה החדשה לאורך זמן.

מאיפה מגיעה עכירות חלבית באפוקסי שקוף?

עכירות נגרמת מחדירת לחות לתוך התערובת, מנוכחות זיהומים על גבי הכלים כמו שמנים או שאריות סבון, או מהתחממות יתר בלתי מבוקרת שיצרה מיקרו-בועות פנימיות. אפוקסי קריסטלי רגיש במיוחד למים וללחות באוויר.

צריך להבחין בין עכירות שטחית לבין עכירות שנמצאת בכל עובי היציקה. עכירות שטחית נובעת מלחות סביבתית שנלכדה על פני השטח בעת ההתקשות. עכירות בכל הנפח מעידה דווקא על רטיבות באחד הרכיבים או בכלי המדידה, או על התחממות יתר שהרתיחה את הנוזל מבפנים.

כשעובדים בחדר יבש, בכלים ייעודיים ונקיים ובשכבות מדודות, לא נוצרת התחממות יתר והיציקה נשארת צלולה.

האם אפוקסי מצהיב עם הזמן, ואיך מצמצמים את זה?

כל מערכת אפוקסי עוברת תהליכי התיישנות מסוימים עם הזמן, אבל אפשר להאט מאוד את ההצהבה אם בוחרים חומר עמיד, מונעים חום יתר בזמן הריפוי ומרחיקים את היצירה משמש ישירה לאורך זמן. תוספי סינון קרינה בפורמולציות איכותיות מגנים על המבנה המולקולרי מפני פירוק מהיר.

חום תגובה גבוה בזמן היציקה מחמצן את השרף עוד לפני סיום ההתקשות, וגורם לגוון צהבהב כבר מהיום הראשון. לכן צבע נקי תלוי בשליטה בטמפרטורת היציקה. אל תציבו רהיטי אפוקסי שקופים בחוץ תחת קרינת שמש חזקה לאורך זמן, אלא אם כן המשטח מוגן בשכבת לכה חיצונית חוסמת קרינה.

באילו שלבים מתכננים יציקה עבה בלי חום יתר?

ליציקה עמוקה בוחרים מערכת ייעודית שמשחררת חום לאט, יוצקים בשכבות לפי מפרט היצרן ומחשבים מראש את הנפחים ואת המסה הכוללת. ככל שהיציקה עבה יותר, החום הפנימי מתקשה להשתחרר ונלכד בתוך המסה.

גרף הקשר בין עובי היציקה לרמת הסיכון מדגים בציר האופקי את עובי היציקה, ממילימטרים בודדים ועד לעשרות מילימטרים. הציר האנכי מציג את הסיכון לעליית חום פנימי, סדיקה והצהבה. העקומה נוסקת ככל שהעובי גדל, ולכן אסור לעבור את העובי המותר ליציקה בודדת.

אם נדרש עובי משמעותי לפרויקט נגרות מורכב, יוצקים בשלבים מדודים. ממתינים שהשכבה הראשונה תעבור את שיא התגובה התרמית ותתקרר חלקית, ורק אז יוצקים את השכבה הבאה כדי שהשכבות יתחברו היטב. לפרויקט שולחן שלם יש אפוקסי קריסטלי לשולחנות של דנבר, שמותאם לפיזור חום מבוקר בנפחים גדולים.

כמה פיגמנט שמים באפוקסי, ואיזה לבחור?

מוסיפים כמות זעירה ומדודה של פיגמנט ומערבבים עד שהצבע מתפזר באחידות, ואת המינון מעלים בהדרגה כדי לא לפגוע בריפוי הכימי. העמסת פיגמנטים משבשת את האיזון בין השרף למקשה.

פיגמנטים שקופים מעניקים גוון צבעוני שמשמר את מעבר האור ומדגיש את עומק היציקה. פיגמנטים אטומים מכסים לחלוטין את הרקע ויוצרים משטח אחיד בעל צבע עמוק. אבקות מיקה מכילות מינרלים מבריקים המייצרים אפקט פנינה ומראה מתכתי מרהיב בתנועה גלית.

המינון הנכון נקבע תמיד לפי הנחיות היצרן של חומר הצבע ושל השרף. התחילו עם כמות קטנה על קצה מקל הערבוב ובדקו את הגוון מול האור לפני הוספה נוספת. את הגוונים והמוצרים הזמינים אפשר לראות ב-חנות המוצרים של דנבר הכוללת חומרי גלם מקצועיים ליציקה וציפוי.

אילו טכניקות מתאימות לאפקטים באפוקסי ולשיבוץ פרחים, חול ואבנים?

אפקטים מורכבים יוצרים משילוב צבעים ברמות שקיפות שונות ומשכבות מתוזמנות היטב, וכל אלמנט שמטמיעים חייב להיות יבש ונקי לגמרי. רטיבות בתוך אלמנט מוטמע תגרום לריקבון ולפליטת בועות פנימיות.

כדי ליצור אפקט גלקסיה או זרימה טבעית, יוצקים שכבת בסיס כהה, ממתינים שהיא תסמיך קלות, ורק אז יוצקים שכבות בגוונים מנוגדים. כשמסובבים מערבולות במקל בחישה בשלב שבו הצמיגות בינונית, קווי הצבע נשמרים ולא מתערבבים לנוזל אחיד ומטושטש.

פרחים טבעיים חייבים לעבור תהליך ייבוש מוחלט באמצעות סיליקה ג'ל לפני השיבוץ. אבנים, צדפים וחול שוטפים, מייבשים בתנור ומקררים לפני שהם פוגשים את השרף. כדי שאלמנטים קלים לא יצופו, מניחים אותם על שכבת בסיס דקה וממתינים להתקשות ראשונית, ורק אז יוצקים את השכבה העליונה שסוגרת אותם.

כמה זמן לוקח לאפוקסי להתקשות באמת, ולא רק להיות יבש למגע?

ההתקשות עוברת שלושה שלבים. קודם החומר יבש למגע, אחר כך הוא קשה מספיק לעבודה ולשחרור מהתבנית, ורק בריפוי המלא הוא מקבל את החוזק הכימי והמכני הסופי. הזמנים משתנים בהתאם לעובי השכבה, הטמפרטורה בחדר וסוג החומר.

יציקה עמוקה בתנאי קור תדרוש זמן ממושך משמעותית להשלמת התהליך בהשוואה לשכבה דקה בחדר חמים. אל תפעילו עומס מכני ואל תחלצו יציקה רק מפני שהמשטח העליון אינו נדבק לאצבע. שחרור מוקדם מדי גורם לעיוותים בלתי הפיכים במבנה החלק. זמני ההמתנה המדויקים מוגדרים במפרט הטכני של המוצר.

מתי ובאיזו דרך משחררים יציקה מתבנית סיליקון בלי לשבור פינות?

משחררים את היציקה רק לאחר שהגיעה להתקשות מלאה לעבודה, ומקלפים את דפנות הסיליקון בעדינות רבה כלפי חוץ במקום למשוך את היצירה בכוח מנקודה אחת. חילוץ פזיז משאיר עיוותים וסימני מתיחה על פני השטח.

הפרידו תחילה את שולי התבנית לכל האורך כדי לאפשר לאוויר לחדור בין הסיליקון לחומר המוקשה. לאחר מכן, גלגלו את שולי התבנית לאחור בהדרגה תוך תמיכה במרכז היציקה. אם היציקה מורכבת, אפשר להיעזר במעט מי סבון פושרים להחלקה, אבל אל תשתמשו בסכינים או בכלים חדים שפוצעים את התבנית.

באיזה סדר משייפים ומלטשים כדי להחזיר ברק כמו זכוכית?

משייפים בהדרגה מנייר לטש גס יחסית ועד לגרעין עדין ביותר, תוך שימוש במים לקירור המשטח וסיום בפוליש מקצועי או שכבת גימור ייעודית. שיוף יבש מחמם את השרף וגורם לשריטות עמוקות.

ניקוי המשטח בין שלב לשלב מונע מגרגירים גסים לפצוע את השכבה הבאה. ליטוש מדויק הוא מה שמבדיל בין עבודה ביתית חובבנית למוצר באיכות גימור מושלמת.

מתי עדיף ללטש ומתי עדיף לצפות שכבת גימור חדשה?

שריטות שטחיות, סימני עכירות קלים או אובדן ברק מקומי נפתרים הכי מהר בניירות מים ובמשחת פוליש מבריקה.

פגמים עמוקים, שקעים או בליטות גסות משייפים בחוזקה עד שהמשטח מתיישר, ואחרי ניקוי יסודי מצפים בשכבה עליונה מבריקה כמו דנברגלוס פלור. שכבה זו מתפלסת מעצמה ומחזירה שקיפות צלולה ללא צורך בשעות ארוכות של עבודת פוליש ידנית. ליטוש לא יעלים בועות שנכלאו בתוך החומר, ואותן צריך לפתוח מכנית ולמלא נקודתית.

אילו אמצעי בטיחות צריך לעבודה עם אפוקסי ליצירה בבית?

כדי לעבוד בבטחה מאווררים את החדר כל הזמן, עובדים עם כפפות ניטריל עמידות ומשקפי מגן ולא נותנים לחומר שלא התקשה לגעת בעור. אדי שרף ומגע ישיר עלולים לגרום לרגישות עורית קשה.

מגע חוזר של עור חשוף עם שרף או מקשה מוביל להתפתחות דרמטיטיס תעסוקתית ואלרגיות כרוניות, במיוחד בקרב יוצרים שעובדים בסדנאות לאורך זמן. לכן עדיף לעבוד עם כפפות ניטריל ולא עם כפפות לטקס, כי לטקס לא חוסם מעבר של כימיקלים אפוקסיים. לפי הנחיות של המוסד לבטיחות ולגיהות, בעבודה עם מערכות אלו נדרש ציוד מגן אישי מתאים הכולל כפפות עמידות ומשקפי מגן. את הפירוט המלא תמצאו בהנחיות הבטיחות לדבקים אפוקסיים של המוסד לבטיחות ולגיהות, והנהלים לעבודה עם שרפים סינתטיים מופיעים גם במסמך בטיחות וגהות דבקים של המוסד.

אל תנקו שרף שנדבק לעור בטינר או באצטון, כי ממיסים אורגניים מפרקים את שכבת ההגנה של העור ומחדירים את הכימיקלים פנימה. השתמשו במים פושרים, בסבון ייעודי ובמגבת נקייה. החליפו כפפות מיד עם פגיעתן, שמרו על סביבת עבודה מאווררת, וקראו תמיד את גיליון הבטיחות של היצרן.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

אפוקסי אנטירוסט ממיר חלודה אפוקסידן יסוד

לרכישה

אפוקסי מאושר למי שתייה אפוקסידן 19 2300

לרכישה

צבע אפוקסי לרצפות אפוקסידן פלור עליון A4

לרכישה

אפוקסי לגלשנים מזל״טים אפודי מגן

לרכישה

שאלות נפוצות על אפוקסי ליצירה

מערכות היציקה והציפוי האלה מיועדות למשתמשים בעלי ידע טכני או למי שרכשו ניסיון מעשי ביישומן. המדריך לא מחליף את ההוראות במפרט הטכני של המוצר, ולפני פרויקט גדול חובה לבדוק את החומר על דוגמה קטנה. הצלחה ביציקת אפוקסי ליצירה נשענת על משמעת עבודה, מדידה מדויקת ושמירה על תנאי חלל יציבים.

זקוקים לייעוץ טכני? פנו אלינו במייל: Denber@bezeqint.net או צרו קשר בטלפון: 08-9960794.

על חברת דנבר

דנבר צבעים וציפויים ישראל היא יצרנית ישראלית של צבעים, ציפויי אפוקסי ופוליאורתן, חומרי איטום, דבקים, בידוד תרמי וכימיקלים לתעשייה, לשוק המוסדי ולשוק הביתי, עם מעל 30 שנה בתחום. המפעל בשדרות, בהנהלת ד"ר יבגניה בלן וברוך קוגן.

החברה מחזיקה בתו תקן ISO 9001-2015 של מכון התקנים הישראלי, ומייצרת מוצרים לפי תו תקן ישראלי וכן צבעים צבאיים לפי MIL-SPEC של משרד ההגנה האמריקאי. בין הלקוחות: משרד הביטחון, חברת החשמל, מקורות, אינטל, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אלביט וקופת חולים כללית.

מחלקת המחקר והפיתוח פיתחה, בין היתר, צבעי ננו לבידוד תרמי של מבנים וחדרי קירור והקפאה, צבעים לחום גבוה עד 960 מעלות, צבעים ודבקים מוליכי חשמל, אפוקסי אנטיסטטי, צבעים תופחים נגד אש להגנה על פלדה ועץ, ומערכות אפוקסי ופוליאורתן לציפוי רצפות תעשייה ואולמות ספורט. לייעוץ טכני: 08-9960794