שרף אפוקסי דו רכיבי

שרף אפוקסי הוא חומר דו רכיבי שמתקשה בתגובה כימית ויוצר שכבה קשיחה, עמידה ואטומה. הוא משמש לציפוי, ליציקה, להדבקה ולאיטום. ובכל זאת, רוב הכשלים שמגיעים אלינו לא נובעים מאיכות החומר. הם נובעים ממדידה שגויה, מערבוב חלקי ומתנאי סביבה. שלא נבדקו מראש.

שכבה דביקה אחרי שלושה ימים. בועות שנלכדו ביציקה שקופה. עכירות במקום גימון מבריק של זכוכית. כל אלה תוצאה של ביצוע, לא של כימיה.

במאמר זה מסבירים מה זה אפוקסי דו רכיבי, איך קובעים יחס ערבוב אפוקסי נכון, איך מגיעים לשקיפות מלאה באפוקסי קריסטלי, ואיך מאבחנים ומתקנים תקלות כשהן כבר קרו. הידע מבוסס על ניסיון של חברת דנבר בפיתוח ויישום מערכות ציפוי תעשייתיות במשך למעלה משלושים שנה, כולל סביבות ים ותעשייה מאתגרות. בלי הבטחות שיווקיות, עם הליכים שאפשר לבצע ולא להיכשל בהם. נתחיל מהבסיס, ממה שקורה בתוך הכלי ברגע הערבוב.

מוצרים נבחרים

אפוקסי קריסטלי לשולחנות שקוף רב עובי ליציקות

לרכישה

פיגמנטים בצבעים לאפוקסי קריסטלי באבקה

לרכישה

מקשה לאפוקסי קריסטלי בנפרד

לרכישה

פוליפלקס 225 לייצור תבניות גמישות ביציקה

לרכישה

מה זה שרף אפוקסי ואיך הוא מתקשה?

שרף אפוקסי הוא מערכת של רכיב A ורכיב B. רכיב A הוא השרף עצמו, ורכיב B הוא המקשה. ההתקשות נובעת מתגובה כימית בין שניהם ולא מהתאדות של ממס, ולכן היא שונה מהותית מייבוש של צבע מים.

בצבע מים המים מתאדים והשכבה נשארת מאחור. באפוקסי שני הרכיבים מגיבים זה עם זה ובונים מבנה קשיח חדש. זה ריפוי, לא ייבוש, והוא תלוי ביחס בין הרכיבים, בערבוב מלא ובתנאי הסביבה.

המשמעות מעשית פשוטה. טעות קטנה במדידה או בערבוב מספיקה כדי להשאיר אזורים רכים או דביקים לצד אזורים קשיחים. אם הרכיבים לא נפגשו בכמות הנכונה, אין מה לייבש. התגובה פשוט לא מושלמת.

מה ההבדל בין אפוקסי דו רכיבי לאפוקסי חד רכיבי?

אפוקסי דו רכיבי דורש ערבוב של שרף ומקשה לאפוקסי ביחס מוגדר מראש. מערכות חד רכיביות מתקשות באופן אחר, למשל בקרינה או בתנאים ייעודיים, ולא מתאימות לכל יישום. ההבדל אינו רמת איכות אלא שיטת עבודה והתאמה למטרה.

בציפויים תעשייתיים וביציקות הדו רכיבי הוא הפתרון הנפוץ, כי הוא מתקשה גם בעובי גדול ובתנאי שטח. החד רכיבי נשמר לתיקונים קטנים וליישומים שבהם אי אפשר לערבב בזמן אמת.

איך יודעים מה יחס ערבוב אפוקסי נכון?

היחס הנכון הוא היחס שהוגדר למערכת הספציפית שבידיכם, בגיליון הנתונים או על האריזה. אין יחס אוניברסלי. וגם 1:1 אינו נכון לכל מערכת.

יש מערכות ביחס 1:1, יש ביחס 2:1 ויש ביחס 3:1, וזה נובע מהכימיה של השרף ושל המקשה באותה מערכת. יחס 1:1 נוח למדידה אבל הוא לא סטנדרט, והוא לא נכון יותר מכל יחס אחר. לא מתקנים יחס לפי תחושה או לפי ניסיון עם מוצר אחר.

בשטח יש מי שמערבב בלי למדוד כדי לחסוך דקה או שתיים. החיסכון הזה עולה בהסרה של שכבה כושלת וביישום מחדש, כלומר ביותר מכפול העבודה. את היחס המדויק לכל מערכת תמצאו במפרטים טכניים לקריאה והורדה, ומומלץ לעבור עליהם לפני כל עבודה.

יחס ערבוב אפוקסי לפי משקל או לפי נפח, מה נכון?

נכון רק מה שהוגדר למערכת. יש מערכות שיחס הערבוב שלהן נקבע לפי משקל ויש שנקבע לפי נפח, וערבוב לפי השיטה הלא נכונה יוצר סטייה כימית אמיתית גם כשהמדידה נראית מסודרת.

יחס ערבוב לפי משקל, עם משקל דיגיטלי, מדויק יותר ומונע טעויות של קו מדידה עקום בכוס. יחס ערבוב לפי נפח מהיר ונוח, אבל הוא רגיש לצמיגות, לקריאה שגויה ולכלי שלא נוקה. נכון, בכוס עובדים מהר יותר בשטח. אבל משקל דיגיטלי פשוט חוסך עבודה חוזרת.

איך מחשבים יחס 2:1 לפי משקל?

אם המערכת מוגדרת ביחס 2:1 לפי משקל, על כל 200 גרם רכיב A מוסיפים 100 גרם רכיב B. לכמות גדולה יותר, 600 גרם רכיב A דורשים 300 גרם רכיב B. היחס נשמר בכל כמות, ובזה כל העניין.

איך לא לטעות בין משקל לנפח?

אסור להניח שמשקל שווה לנפח, כי לרכיבים יש צפיפות שונה. יחס 2:1 לפי נפח אינו אותו דבר כמו יחס 2:1 לפי משקל. שלוש בדיקות לפני כל ערבוב: לוודא בגיליון הנתונים אם היחס משקלי או נפחי, לבחור שיטת מדידה תואמת, ולמדוד ולתעד את הכמויות.

איך מערבבים שרף אפוקסי נכון כדי שלא יישאר דביק?

שלושה תנאים בסיסיים עומדים בבסיס העבודה הנכונה. מדידה מדויקת, ערבוב איטי ויסודי, וגירוד של הדפנות והתחתית לאורך כל הערבוב.

מודדים את שני הרכיבים, יוצקים את רכיב B אל תוך רכיב A, ומערבבים לאט בתנועה סיבובית מקיפה. מגרדים את הדפנות והתחתית שוב ושוב, כי שם נתקע חומר שלא פגש מקשה. ממשיכים עד שהמרקם אחיד לגמרי ופסי הערבוב נעלמים.

זמן הערבוב בפועל ארוך ממה שנדמה. הרבה יותר. מי שמפסיק אחרי חצי דקה משאיר על הדפנות שרף שלא התערבב, והוא יישאר דביק גם אחרי שבוע. שיטה שעובדת טוב בשטח היא ערבוב בשני כלים. מערבבים בכלי הראשון, מעבירים את החומר לכלי נקי ויבש שני, וממשיכים לערבב, וכך מצטמצמים האזורים שלא התערבבו.

הערה אחת. ערבוב מהיר מכניס אוויר ומקציף את החומר, ועל זה נרחיב בסעיף הבועות.

כמה זמן עבודה יש אחרי ערבוב אפוקסי ומה זה אומר בפועל?

זמן עבודה הוא החלון שבו האפוקסי דו רכיבי נוזלי וניתן ליישום. אחריו הצמיגות עולה, החומר נדבק לכלי, ואיכות היישום נפגעת.

זמן העבודה קצר בהרבה מזמן ההתקשות המלא, ואסור לבלבל ביניהם.

לכמות יש השפעה מכריעה. התגובה פולטת חום, וככל שהכמות בכלי גדולה ועמוקה יותר, החום נשמר בתוכה ומאיץ את התגובה. כוס קטנה תישאר נוזלית זמן ארוך יחסית, ואילו דלי מלא של אותה מערכת יכול להתחיל להתקשות עוד לפני שהספקתם לשפוך אותו. לכן עובדים בכמויות קטנות יותר, או מעבירים את החומר המעורבב לכלי רחב ושטוח שמפזר את החום ומאריך את החלון.

באיזו טמפרטורה ובאיזו לחות כדאי לעבוד עם שרף אפוקסי?

רוב המערכות עובדות בצורה יציבה בטמפרטורת חדר מאוזנת, כשהחומר והמשטח באותה טמפרטורה והלחות אינה גבוהה. הטווח המדויק נקבע לפי מפרט המערכת, ואין להמר עליו.

קור מאט את התגובה. משמעותית. הוא עלול להשאיר שכבה רכה או דביקה גם כשהיחס והערבוב היו נכונים. חום מקצר את זמן העבודה ולפעמים מפתיע באמצע יציקה. לחות גבוהה עלולה לפגוע בשקיפות ובמגע של פני השטח, בעיקר במערכות שקופות. הקשר בין טמפרטורה לזמן עבודה הפוך ועקבי בכל מערכת אפוקסי דו רכיבי. ככל שחם יותר, החלון ליישום קצר יותר.

מה עושים לפני יציקה שקופה?

מייצבים את החומרים בחדר העבודה כמה שעות לפני הערבוב. אין לערבב שרף אפוקסי קר שיצא עכשיו מהמחסן, כי הוא יתנהג אחרת מהמפרט ויעלה סיכון לעכירות ולזרימה לקויה.

מהו אפוקסי קריסטלי ולמה הוא נראה כמו זכוכית?

אפוקסי קריסטלי הוא שרף אפוקסי שקוף שנוסח במיוחד לשקיפות גבוהה ולגימון מבריק. אפוקסי קריסטלי שקוף משמש כשכבת ציפוי שקופה על משטחים וכיציקה בעומק, בהתאם למערכת ולהגדרות שלה. יציקות דקורטיביות, שולחנות עץ ושכבות גימון שקופות הם השימושים המוכרים.

השקיפות בפועל לא נובעת רק מהנוסחה. היא תלויה בביצוע, ביחס ערבוב מדויק, בערבוב נכון, בהיעדר בועות ובטמפרטורה יציבה. שימו לב להגדרת העומק המרבי של המערכת, כי לא כל שרף שקוף נוסח ליציקה עמוקה. למי שמתכנן שולחן או משטח שקוף, אפשר לעיין באפוקסי קריסטלי לשולחנות מבית דנבר.

אם המשטח מיועד לבוא במגע עם מזון, יש לוודא מראש שהמערכת מתאימה לכך, בהתאם להנחיות הרשמיות בנושא חומרים במגע עם מזון ולפי מפרט היצרן. אין להניח התאמה בלי בדיקה.

איך מגיעים לתוצאה שקופה בלי בועות באפוקסי קריסטלי?

צריך שילוב של ערבוב איטי, הכנת תשתית, יציקה בעובי מתאים וטיפול נכון בבועות מיד אחרי היציקה. מניעת בועות באפוקסי היא עניין של תהליך, לא של מזל.

שלושת מקורות הבועות העיקריים הם ערבוב מהיר שמקציף את החומר, תשתית נקבובית שמשחררת אוויר מהנקבוביות, ויציקה עבה מדי שכולאת אוויר בתוכה. לכל מקור פתרון אחר. ערבוב איטי, שכבת איטום, ויציקה בשכבות.

איך אוטמים משטח לפני יציקה?

עץ ובטון שאינם אטומים משחררים אוויר גם אחרי היציקה, והבועות עולות דרך השכבה הטרייה. שכבת איטום לפני יציקה, דקה וראשונית, סוגרת את הנקבוביות ומפחיתה את התופעה. מי שמדלג עליה יקבל בועות שחימום לא יפתור, כי הן ממשיכות לעלות מהתשתית גם אחרי שהחומר כבר צמיג.

איך מטפלים בבועות אחרי היציקה?

בחימום עדין ומבוקר בלבד, ממרחק ובתנועה מעל פני השכבה. המיתוס של לחמם חזק כדי לפתור בועות הוא מיתוס יקר. חימום יתר שורף את פני השכבה ומשאיר סימנים קבועים שאי אפשר להסיר בלי לשייף מחדש.

מתי עדיף ליצוק בשכבות?

כשהעובי הדרוש גדול. יציקה בשכבות מפחיתה התחממות פנימית, עכירות וסדיקה, ושומרת על השקיפות לכל העומק. נכון, זה לוקח זמן עד שכל שכבה מוכנה לבאה אחריה. אבל שכבה עבה אחת שנכשלה לא תמיד ניתנת להצלה.

למה שרף אפוקסי נשאר דביק גם אחרי 24 עד 72 שעות?

ברוב המקרים הסיבה היא אחת משלוש. יחס ערבוב שגוי, ערבוב לא מלא, או תנאי התקשות לא מתאימים, ובעיקר קור. תקלות אפוקסי מהסוג הזה כמעט תמיד ניתנות לאבחון לפי המראה.

לפי ניסיון השדה שלנו, שלושת הגורמים האלה אחראים לרוב המקרים של דביקות מתמשכת, בשכיחות דומה ביניהם. אלה נתוני שטח ולא סטטיסטיקה מבוקרת, אבל הם חוזרים שנה אחרי שנה.

איך מאבחנים את הדביקות במהירות?

בודקים שלושה דברים. האם הדביקות נקודתית או אחידה על כל השטח. האם יש אזורים רטובים ומבריקים לצד אזורים קשים, מה שמעיד על ערבוב חלקי. והאם הדביקות היא רק בפני השטח או בכל העובי, מה שמעיד על בעיה ביחס או בטמפרטורה.

מה עושים בפועל?

מסירים את השכבה הכושלת עד לחומר יציב, מייצבים את הטמפרטורה בחדר, ומיישמים שכבה חדשה ביחס הנכון ובערבוב יסודי. אין טעם לנסות לכסות שכבה דביקה, כי הבעיה עוברת גם לשכבה החדשה.

מה קורה אם שמים יותר מדי מקשה באפוקסי?

עודף מקשה לאפוקסי לא מזרז התקשות בצורה תקינה. הוא עלול לשבש את הריפוי, לפגוע בחוזק השכבה ולהשאיר דביקות, שבירות או עכירות, בהתאם למערכת. התגובה בין רכיב A לרכיב B דורשת איזון, ועודף של רכיב אחד לא ממלא את החסר של השני אלא יוצר כימיה לא נכונה.

המיתוס שצריך לתקן הוא להוסיף עוד קצת מקשה כדי שיתקשה מהר יותר.

זה לא תיקון, זה כשל חדש. אם חשדתם בטעות ביחס ערבוב אפוקסי, חוזרים לגיליון הנתונים, מודדים מחדש מההתחלה ולא מוסיפים כלום על תערובת שגויה.

האם אפשר לדלל שרף אפוקסי כדי שיהיה יותר נוזלי?

ברוב המקרים לא מדללים באופן חופשי. דילול שלא נקבע בהנחיות המערכת עלול לפגוע בהתקשות, בחוזק ובהידבקות, ותוספת של ממס לא מתאים יכולה להשאיר את השכבה רכה לצמיתות. אם דילול מותר במערכת מסוימת, הוא נעשה רק לפי ההנחיות שלה ובכמות מוגדרת.

אם צריכים זרימה טובה יותר, עדיף לבחור מראש מערכת בצמיגות נמוכה ולא לאלתר על מערכת בצמיגות גבוהה. חימום מתון של הרכיבים לפני הערבוב מוריד צמיגות בלי לשנות את הכימיה, אבל רק אם המערכת מאפשרת זאת ורק בטמפרטורה מבוקרת. המיתוס של לדלל כדי לזרז עולה בשכבה שלא מתקשה.

איך מכינים בטון, עץ ומתכת לפני ציפוי שרף אפוקסי?

הכנת תשתית קובעת את ההידבקות. ניקוי, ייבוש, חספוס מתאים ותיקון פגמים לפני היישום, ובלי זה אין להתחיל בכלל. חוסר מיומנות או זלזול בהכנת השטח הם גורם עיקרי לכשל בציפויים, הרבה יותר מהחומר עצמו.

בבטון, אבק, שומן ולחות הם האויבים של ההידבקות לבטון. מנקים שומנים עם דגריזר 3000, מייבשים ומחספסים. בדיקת חוזק עם פטיש שמידט נותנת תוצאה מהירה, פחות מדויקת מבדיקת מעבדה אבל פרקטית הרבה יותר בשטח. בעבודות רצפה בבטון כדאי לבחור מערכת ייעודית, למשל מתוך צבעים אפוקסי לרצפה דנבר. במידה והבטון מתפורר או מתאבק, אין לבצע ציפוי אפוקסי עד שהתשתית מתוקנת. לרצפה לחה או כזאת שטרם סיימה אשפרה מתאים אפוקסידן פלור פריימר 450.

בעץ נדרש איטום לפני יציקה, כדי למנוע בועות וכתמים שעולים מהנקבוביות. במתכת מסירים חלודה בהכנה מכנית, מנקים שומנים עם אנטיסיליקון ומיישמים מיד, כי מתכת נקייה חוזרת להחליד תוך שעות ספורות. ההידבקות למתכת נבנית על שטח נקי וחסוף, לא על שטח מבריק.

אזהרת בטיחות. שיוף או השחזה של בטון מעלים אבק סיליקה נושם, המוכר כגורם סיכון תעסוקתי מוכר. עבדו עם הגנה נשימתית ואוורור נאות, ובלי זה אין להתחיל עבודת הכנה על בטון.

כמה שכבות שרף אפוקסי צריך לציפוי ומה העובי הנכון?

מספר השכבות והעובי תלויים במטרה. שכבת סגירה דקה, ציפוי עמיד לשחיקה או יציקה שקופה בעומק, כל אחת מהן דורשת תכנון אחר. עדיף לתכנן את השכבות מראש ולא להעמיס את כל העובי בבת אחת, והעובי המדויק נקבע לפי מפרט המערכת.

שכבה עבה מדי באפוקסי דו רכיבי עלולה להוביל להתחממות פנימית, לגלים, לעכירות ולסדיקה. שכבה דקה מדי עלולה שלא לספק כיסוי והגנה, ולהישחק עד חשיפת התשתית. בשטחים גדולים יש מזמינים שמסתפקים, בשל המחיר, בשכבה דקיקה. חצי שנה אחר כך השכבה מתקלפת, והקילוף והיישום המחודש עולים יותר מהמערכת המלאה מלכתחילה. לציפוי רצפה בגימון מבריק, מערכות כמו דנברגלוס פלור נותנות שכבה עמידה כשמיושמות לפי המפרט ובעובי הנדרש.

איך מגדירים ציפוי מול יציקה?

ציפוי הוא שכבה דקה שנמרחת על משטח. יציקה היא עומק חומר שנשפך לתבנית או למסגרת. לכל אחת מיועדת מערכת אחרת, ואין לערבב בין שני העולמות. ההבדל בין שיטות היישום מוסבר בהרחבה בעמוד אפוקסי ציפוי רצפות ביציקה וצביעה.

איך מונעים הצהבה באפוקסי שקוף לאורך זמן?

הצהבה באפוקסי היא תוצאה של חשיפה מצטברת לאור ולחום, בעיקר בשמש וביישומי חוץ. אי אפשר להבטיח שכבה שקופה שלעולם לא תשנה גוון, אבל אפשר להאט את התהליך בצורה משמעותית.

בוחרים מערכת אפוקסי קריסטלי שקוף עם עמידות UV מוגדרת, מקפידים על יחס ערבוב מדויק ועל כלי עבודה נקיים, וכשהיישום חשוף לשמש מוסיפים שכבת גמר מגינה לפי הנחיות המערכת. לחות וזיהום בזמן היישום פוגעים בשקיפות ומאיצים את שינוי הגוון.

שכבה שנוצרה נקי מאטה להצהיב, וזה כל מה שאפשר לדרוש מהחומר.

איזה ציוד חובה להכין לפני עבודה עם אפוקסי דו רכיבי?

משקל דיגיטלי או כוסות מדידה נקיות, כלי ערבוב יבשים, כלי יישום, כפפות, הגנה לעיניים ואוורור. כשהכול מוכן מראש, לא מודדים בלחץ זמן ולא מזהמים את החומר בכלים לא נקיים. הכלים חייבים להיות נקיים. ויבשים.

לפני כל ערבוב עוברים על חמישה תנאים. מדידה מדויקת של שני הרכיבים, כלים נקיים ויבשים, טמפרטורת חומר וטמפרטורת משטח מיוצבות, רמת לחות סבירה, וציוד מגן עם אוורור עובד.

בטיחות בעבודה עם אפוקסי היא לא המלצה. אלא תנאי עבודה. חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים היא נושא שמפוקח, ואמצעי ההגנה נקבעים לפי הוראות המוצר והוראות הבטיחות בעבודה. בעבודה ממושכת בחלל סגור מוסיפים הגנה נשימתית בהתאם להוראות.

הערה אחרונה. מערכות אפוקסי מקצועיות דורשות ניסיון יישום קודם, ואין הכתוב כאן תחליף לייעוץ של יועץ מורשה. חובה לבדוק כל מערכת קודם על שטח קטן לפני יישום על שטחים גדולים. בין השאר סיפקנו מערכות אפוקסי מיוחדות במכרז של ממשלת גרמניה לצוללות, ושם אף אחד לא מערבב בלי למדוד. כך צריך לעבוד גם במפעל וגם בסלון הביתי.

איך עובדים נכון עם אפוקסי דו רכיבי?

שרף אפוקסי נותן תוצאה טובה כשמקפידים על חמישה דברים. יחס ערבוב אפוקסי לפי המערכת ולא לפי זיכרון, ערבוב יסודי עם גירוד דפנות, שליטה בטמפרטורה ובלחות, הכנת תשתית, ויציקה בשכבות במקום עובי אחד גדול. אפוקסי דו רכיבי סולח פחות מכל חומר ציפוי אחר לאלתור, ובדיוק בזה העוצמה שלו.

לפני כל עבודה קראו את המפרט של המערכת הספציפית. המערכות מיוצרות במפעל בשדרות בתהליכים מבוקרים בתקן ISO 9001-2015, וההנחיות כאן נכונות לשנת 2026. זקוקים לייעוץ בבחירת מערכת? פנו אלינו בטלפון 08-9960794 או בטלפון נוסף 08-9922371.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

תמיסת גיוון לאפוקסי קריסטלי

לרכישה

שאלות נפוצות

על חברת דנבר

דנבר צבעים וציפויים ישראל היא יצרנית ישראלית של צבעים, ציפויי אפוקסי ופוליאוריתן, חומרי איטום, דבקים, בידוד תרמי וכימיקלים לתעשייה, לשוק המוסדי ולשוק הביתי, עם מעל 30 שנה בתחום. המפעל בשדרות, בהנהלת ד"ר יבגניה בלן וברוך קוגן.

החברה מחזיקה בתו תקן ISO 9001-2015 של מכון התקנים הישראלי, ומייצרת מוצרים לפי תו תקן ישראלי וכן צבעים צבאיים לפי MIL-SPEC של משרד ההגנה האמריקאי. בין הלקוחות: משרד הביטחון, חברת החשמל, מקורות, אינטל, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אלביט וקופת חולים כללית.

מחלקת המחקר והפיתוח פיתחה, בין היתר, צבעי ננו לבידוד תרמי של מבנים וחדרי קירור והקפאה, צבעים לחום גבוה עד 960 מעלות, צבעים ודבקים מוליכי חשמל, אפוקסי אנטיסטטי, צבעים תופחים נגד אש להגנה על פלדה ועץ, ומערכות אפוקסי ופוליאוריתן לציפוי רצפות תעשייה ואולמות ספורט. לייעוץ טכני: 08-9960794